--- סוף עמוד 87 ---
פסק הדין. בית המשפט הנכבד מתבקש לפסוק לתובע סכום זה – שהנו צנוע ביותר בנסיבות העניין – במלואו.
ליתן לתובע כל סעד אחר שימצא בית המשפט הנכבד לנכון בנסיבות העניין.
בנוסף, בית המשפט הנכבד מתבקש לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, בהוצאות התובע בגין הליך זה, לרבות שכ"ט עו"ד. לעניין שכ"ט והוצאות המשפט יודגש כי עסקינן בהליך עצום בהיקפו במהלכו שמע בית המשפט 8 עדים על פני ישיבות רבות שנמשכו עשרות שעות, הוגשו עשרות מוצגים ונרשמו מאות עמודי פרוטוקול; בטיפול בהליך הושקעו אלפי שעות עבודה – הן של התובע ובני משפחתו והן של באי כוחו שכן עסקינן בהליך מורכב ומסובך שהבנתו והכנתו מחייבות מומחיות והעמקה ולכן עלותו של ההליך חריגה והגיעה למאות אלפי ש"ח ששולמו מכיסו של התובע. בית המשפט הנכבד מתבקש להשית על הנתבעים את הוצאותיו הריאליות של התובע בהליך זה וזאת בהתאם לעיקרון שנקבע בשורה ארוכה של פסקי דין לפיהם יש לפסוק שכ"ט והוצאות ריאליות, ואשר לפיהם בתי המשפט אינם נרתעים מפסיקת שכ"ט והוצאות בסכומים של מאות רבות של אלפי שקלים לזוכים בדין. פסיקה שכזו תיתן מענה לעוגמת הנפש העצומה שנגרמה לתובע, ויש בה מן הצדק וההגינות.
ט. טענות הנתבעים בסיכומיהם
ט.1 פתיחה
411. עורכי הדין גלעד קורינאלדי וטליה גרינשטיין פתחו את סיכומיהם בציטוט מדברי רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן, תורה ו, שזה לשונו:
"כי צריך כל אדם למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום. כי מי שרודף אחר הכבוד, אינו זוכה לכבוד אלקים, אלא לכבוד של מלכים, שנאמר בו (משלי כ"ה, ב') 'כבוד מלכים חקור דבר', והכל חוקרים אחריו ושואלים: מי הוא זה ואיזהו, שחולקים לו כבוד הזה, וחולקים עליו, שאומרים שאינו ראוי לכבוד הזה.
אבל מי שבורח מן הכבוד, שממעט בכבוד עצמו ומרבה בכבוד המקום, אזי הוא זוכה לכבוד אלוקים, ואז אין בני-אדם חוקרים על כבודו אם הוא ראוי אם לאו, ועליו נאמר (משלי כ"ה, ב') 'כבוד אלקים הסתר דבר', כי אסור לחקור על הכבוד הזה".
412. מובלט בתחילת הדברים כי התובענה עוסקת בהפרת הזכות המוסרית Droit Moral, וזאת, במובחן מהזכות הכלכלית שהיא בבעלות אוניברסיטת בר אילן (סעיף 1 לסיכומי הנתבעים).
413. התיזה המרכזית בתחילת פרק הפתיחה, החוזרת לאורך כל סיכומי הנתבעים, היא כי התובע "לא הצליח להרים את נטל ההוכחה", וזאת על אף הליך של חקירה ודרישה ממושך ומעמיק. לטענת הנתבעים, "תביעת התובע מקפלת בתוכה דרישה להפרה קיצונית של איזון האינטרסים בין הזכות להגנת היצירה ובין האינטרס לקדם ולשכלל את היצירה הרוחנית והמחקר המדעי וכן דרישה לסעדים קיצוניים, חריגים ובלתי סבירים, ולפיצויים מופרכים ומוגזמים החורגים משורת הדין והפסיקה" (סעיף 2 לסיכומי הנתבעים; הקו במקור).