ב. פרויקט יזמות בנווה צדק – בית המשפט המחוזי דן בעסקת נדל"ן שבמסגרתה חתמו גבעוני ופלד על חוזה לרכישת מגרש בנווה צדק מעמותה בשם "הקדש באמונה" ואף העבירו לעמותה זו מקדמה בסך 300,000 דולר. יגרמן שימש באותה עת מנהל כספים ויועץ של עמותה זו. בשלב מסוים, לאחר שהפרויקט נתקל בקשיים, החליטו פלד וגבעוני לבטלו ודרשו לקבל בחזרה את
--- סוף עמוד 16 ---
כספי המקדמה. כאשר התעורר קושי בהשבת הכספים, יגרמן עצמו נתן לפלד שני שיקים מחשבון קדי על סך 850,000 שקל כל אחד על מנת להשיב לפלד ולגבעוני את כספי המקדמה שהעבירו לפני שהעסקה בוטלה. יצוין כי כאשר הגיע מועד פירעונו של השיק המוקדם מבין השניים, הוא חזר. בהמשך לכך פנה פלד אל יגרמן, שבתגובה לכך הפקיד בחשבונו של פלד סכום של 500,000 שקל. בבית המשפט המחוזי נתגלעה מחלוקת באשר למשמעות שיש לייחס לשיקים שנתן יגרמן לפלד – המדינה סברה שיש לראות את יגרמן כמי שהיה בעל החוב לפלד ולגבעוני, ואילו פלד טען כי מתן השיקים היה פתרון זמני, ולמעשה החובה להשיב את כספי המקדמה הייתה ונשארה חובה של העמותה. במחלוקת זו קיבל בית המשפט המחוזי את עמדתה של המדינה. נקבע כי יגרמן היה חלק אינטגראלי של הפרויקט בנווה צדק והיה אחראי לכספי המקדמה. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי מכך שפלד חזר ופנה ליגרמן בנוגע להשבת כספי המקדמה ניתן ללמוד שבזמן אמת גם פלד ראה את יגרמן כמי שצריך להחזיר לו את הכספים.
ג. הלוואה מבנק לאומי – גבעוני ופלד שימשו ערבים ליגרמן במסגרת הלוואה שלקח האחרון מבנק לאומי בסך של מיליון דולר. יגרמן סירב לשלם לבנק סכום של 100 אלף דולר כחלק מהתחייבותו לפירעון ההלוואה, ומאחר שגבעוני ופלד היו ערבים להלוואה צמח להם חוב כזה כלפי בנק לאומי. בית המשפט המחוזי קבע שערבות זו יצרה עניין אישי לפלד ולגבעוני בעסקאות שנעשו עם יגרמן.
ד. "עסקאות פורוורד" – בשנת 2000 הסתייעו פלד וגבעוני ביגרמן לשם ביצוען של "עסקאות פורוורד" (עסקות חליפין במט"ח המבוצעות בתאריכים עתידיים קבועים מראש, לפי שער מוסכם שנקבע גם הוא מראש). כפי שעולה מהעובדות, ההסדר פעל באופן הבא: פלד וגבעוני הפקידו סכום כסף בחשבון בנק, ונתנו ייפוי כוח ליגרמן לבצע עסקאות פורוורד בכספים שבחשבון. פלד טען שיגרמן שימש מעין "יועץ", במובן זה שהוא לא היה שותף לרווחים או להפסדים הנובעים מהפעילות בתיק. פלד הוסיף והסביר כי פעילותו של יגרמן בחשבון שפתח לצורך ביצוע העסקאות נעשתה ללא תמורה. בית המשפט המחוזי סבר בהקשר זה כי עבודת "הייעוץ" של יגרמן מעידה על מערכת מורכבת של התחשבנות בינו לבין פלד וגבעוני, אשר "זלגה" מן העסקאות הפרטיות שלהם אל ניהול עסקיהן של החברות הציבוריות בשליטתם ויצרה עניין אישי לשניים בעסקאות של חברות הקבוצה עם יגרמן.