298. בפסיקת בית משפט זה הובעו בעבר דעות שונות באשר לצורך בהתקיימותו של יסוד הכוונה לשלול את הדבר שלילת קבע מבעליו בנוסף ליסוד של "העדר תביעת זכות בתום-לב", כזרועותיו של רכיב ה"מרמה" בעבירת הגניבה בשליחת יד.
299. כך למשל, בע"פ 124/64 היועץ המשפטי לממשלה נ' ברזילי, פ"ד יח(4) 757 (1964) (להלן: עניין ברזילי) קבע השופט (כתארו אז) ח' כהן כי הכוונה להחזיר את הגזלה לבעליה אינה מעלה ואינה מורידה, לא לעניין המרמה ולא לעניין הכוונה לשלילת קבע:
"כשלעצמי, מוכן אני להרחיק לכת מחברי הנכבד, השופט לנדוי, ולהניח לטובת המשיב – על אף העדר הוכחה על כך – שהוא אמנם התכוון להחזיר את הכספים שלקח... גם בהנחות אלו מן הדין היה, כי יורשע המשיב באישומים הנדונים כאן.
--- סוף עמוד 123 ---
לדעתי, הכוונה להחזיר אי-פעם את הגזילה לבעליה אינה מעלה ואינה מורידה, לא לענין המרמה ולא לענין הכוונה לשלול עולמית...
אפילו התכוון המשיב אי-פעם להחזיר סכום שווה לסכום הכסף שהוא לקח בשעת מעשה, אין בכך כדי לגרוע מכוונתו לשלול את אותם הכספים – ליתר דיוק אותם שטרי הכסף – שהוא לקח לעצמו שלא כדין מרכוש מעבידתו על מנת שלא להחזירם הם, והלכה פסוקה היא שבלקיחת כסף במזומנים, הכוונה לתקן את המעוות בעתיד על-ידי תשלום סכום שווה בכסף אחר, אינה מועילה בכגון דא" (שם, בעמ' 760-759).
300. גם בע"פ 360/82 משריקי נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(2) 124 (1983) (להלן: עניין משריקי) קבעה השופטת ש' נתניהו כי כאשר הדבר הנגנב הוא כסף, שמטבעו לא ניתן להחזירו בעין, היסוד של כוונה לשלילת קבע מוכח מאליו או שהוא מיותר:
"בפירושו של מונח זה של 'מירמה' או 'אי-יושר' מוצאים אנו פסיקה בלתי עקבית גם אצלנו וגם באנגליה, שבעקבותיה הלכה הפסיקה שלנו... בפסיקה שלנו יש, לעתים, ערבוב תחומים בין הכוונה להחזיר, שהיא רק אחת מהנסיבות, שמהן ניתן להסיק על יסוד ה'מירמה' או 'אי-יושר', ובין העדר הכוונה לשלול שלילת קבע, שלקביעתה רלוואנטית השאלה של הכוונה להחזיר. בענייננו, אין טענה בפי הסניגור המלומד, שלא הוכח, כביכול, היסוד של הכוונה לשלול שלילת קבע, וממילא, כשמדובר בכסף, ואין אפשרות להחזיר בעין את המעות או את השטרות אלא רק את שוויים, כוונת שלילת הקבע מוכחת מאליה...
אין חולק על כך, שזה המצב המשפטי, אם כי יש עוררין על הצידוק למצב זה, הנותן הגנה גדולה יותר למי שכספו נלקח ב'הלוואה' תוך כוונה להחזיר את שוויו מאשר למי שרכוש אחר שלו נלקח ב'השאלה' על-מנת להחזירו יש המקשים, מדוע מי שלוקח כסף על-מנת להחזיר את שוויו המלא והמדויק במעות אחרות, ללא שנגרם נזק לבעליו, ייחשב לגנב, בעוד שמי שלקח חפץ אחר מבעליו, כגון מכונית, שעון או מטריה, על-מנת להחזירו לאחר השתמשו בם שימוש שיגרום לבלאי או לנזק, אינו גנב...