407. לבסוף, ביום 26.2.2002 שלחו עו"ד שטיין ועו"ד גיסין מכתב לעו"ד חורש, בו נמסר מידע לפיו נמשכים כספים מפויכטונגר תעשיות לשם כיסוי ההתחייבויות לבנק הפועלים. בהודעתו לפני הרשות לנירות ערך חזר וציין פלד כיצד נעזר בעו"ד חורש בליווי שוטף בכל פעילות הקבוצה, וכי הִנחה את עו"ד חורש "מתחילת הדרך שבכל פעם שיש חשש למעבר על החוק תפקידו להבהיר ולהתריע ולהזהיר" (ת/4ב). חרף דברים אלו, וחרף העובדה שפלד ועו"ד חורש נפגשו עוד באותו היום שבו קיבל עו"ד חורש את המכתב (בהתאם ליומנו של פלד. ת/1286), הכחיש פלד כי עו"ד חורש מסר לו את המכתב או דיווח לו אודותיו. אכן, משלא הביא פלד את עו"ד חורש לעדות, קשה לקבוע ממצא פוזיטיבי בעניין זה. ואולם, כאמור לעיל, אי-העדתו של עו"ד חורש פועלת לחובתו של פלד, וממילא – בכל הזהירות המתבקשת – קשה לדמיין הכיצד לא הוזכר בשיחתם של השניים מכתב ובו מידע כה דרמטי כאשר נפגשו באותו היום שבו התקבל המכתב.
--- סוף עמוד 173 ---
408. על-כן, בהתאם לכל הראיות והעדויות שהובאו לעיל, אנו סבורים כי המדינה עמדה בנטל המוטל עליה, והוכיחה כי למצער עצם פלד את עיניו לנוכח נורות האזהרה שהוצבו לפניו באשר להעברות הכספים מושא האישומים הראשון והשני, החל מהרבעון הראשון של שנת 2002. משכך, אין בידינו לקבל את טענותיו של פלד כנגד הרשעתו באישום השלישי, ומקובלות עלינו קביעות בית המשפט המחוזי בעניין זה. בשולי הדברים יצוין כי מאחר שאין חולק באשר למודעותו של פלד למשיכות הכספים החל מחודש יוני 2002, לא ראינו לנכון להתייחס במסגרת הדיון הנוכחי לראיות ולעדויות שנשמעו לפני בית המשפט בקשר למודעותו של פלד למשיכות הכספים לאחר הרבעון הראשון של שנת 2002.
האישומים הרביעי והחמישי
409. עניינם של אישומים אלו, אשר נדונו במאוחד על-ידי בית המשפט המחוזי, הוא הוצאת ערבויות בסכומים משמעותיים מפויכטונגר תעשיות, להבטחת עסקאות בין מיאב (שבשליטת גבעוני) ובסט בית (שבשליטת הבי), לבין צדדים שלישיים. למען הבהירות נזכיר את עיקרי הדברים.
410. האישום הרביעי נסב סביב הסכם שנחתם בין בסט בית לבין ס.נ. תעשיות קרטון ואריזה בע"מ, חברה פרטית בשליטתו של קובי סידי, שבינו לבין יגרמן היה קיים קשר עסקי וידידותי. בהסכם צוין כי בכוונת ס.נ. היה להקים מבנה תעשייתי נוסף, בכפוף להשלמת משא ומתן עם צדדים שלישיים, וכי בסט בית תהיה זו אשר תבנה את המבנה, ככל שיוחלט על בנייתו. כמו כן נקבע כי בכפוף לכך, מוכנה ס.נ. להעביר מקדמה בסך של 3,000,000 שקל לבסט בית, בכפוף לכך שתינתן ערבות בנקאית למקדמה האמורה. בסט בית התחייבה למסור ערבות בנקאית כאמור מצד פויכטונגר תעשיות. בהתאם להסכם, הוצאה ערבות בנקאית על-ידי פויכטונגר תעשיות, בו הופיעה בסט בית כנערבת וס.נ. כמוטבת. המקדמה בסך של 3,000,000 שקל חולקה למספר שיקים, כאשר רק סכום של 500,000 שקל הופקד לבסט בית, והיתר הופקדו לחברות אחרות – חברה הקשורה לעסקה עם יסקל וחברה פרטית שהבי נמנה עם בעלי מניותיה. חלק הארי של סכום המקדמה בסך של 2,004,000 שקל הוסב לאפקון התקנות ושירותים ביום 7.2.2002, כאשר באותו יום נמסר סכום זהה מאפקון התקנות ושירותים לחשבונו הפרטי של סידי. מן העדויות בתיק התברר באופן חד-משמעי, כי אותו סכום למעשה הוחזר לסידי לשם השבת חובות אישיים של יגרמן כלפיו. הפרויקט עליו דובר בהסכם בין ס.נ. לבסט בית לא בוצע מעולם. בדצמבר 2002 ביקש סידי לממש את הערבות שניתנה לו על-ידי פויכטונגר תעשיות, ואולם כפי שצוין, הערבות האמורה