--- סוף עמוד 178 ---
יגרמן היה מודע בזמן אמת לכך שלא ניתן להוציא את הערבות באופן רגיל, ולכן "הלביש" את ההסכם בין בסט בית לס.נ. בכסות של הסכם בניה, באופן חסר תום לב – וזאת על מנת שהמנגנון התשקיפי יחול עליו, לשיטתו. גם באשר לאישום החמישי טוענת המדינה כי אין מקום להתערב בקביעות העובדתיות החד-משמעיות של בית המשפט המחוזי. היא מצביעה בין היתר על כך שכספי המקדמה שניתנה מיוניברסל מוטורס הופנו למטרות שאינן קשורות לפעילותה העסקית של הערבה לכספים אלו – פויכטונגר תעשיות. המדינה סבורה, כפי שסבר בית המשפט המחוזי, כי די בכך על מנת להרשיע את גבעוני ויגרמן בעבירות מרמה והפרת אמונים, עבירות מנהלים בתאגיד ואי-דיווח.
420. המדינה מבקשת לדחות גם את טענותיו של גבעוני לפיהן לא היה בידו להבין את טיב מעשיו. היא מצביעה על ניסיונו העסקי הרב של גבעוני, על מעמדו הבכיר והרם בקבוצה, ועל העניין האישי שעמד לו מהזרמת הכספים לחברות הפרטיות וליגרמן, אשר היה חייב לו כספים. בנוסף לכך סבורה המדינה כי על אף מודעתו לאישומים הפליליים שבפניהם ניצב יגרמן, הסכים גבעוני להעניק לו את השליטה בחברות באופן מוחלט, תוך שהוא מנסה לטשטש את הדבר בכך שמדובר ב"יועץ" בלבד, ולא בנושא משרה. באופן ספציפי לאישומים דנן, מפנה המדינה לכך שעל אף היותו יו"ר דירקטוריון יסקל מצד אחד, ובעל שליטה בפויכטונגר תעשיות (באמצעות משב) מצד שני, נתן גבעוני את ידו ואת חתימתו להעברת כספים מיסקל לחברת מחשוב ישיר דרך קדי ובערבות של פויכטונגר תעשיות, מבלי לקיים את התנאים הנדרשים לאישור עסקאות עם בעל עניין. באשר לערבות יוניברסל מוטורס היתה לגבעוני מעורבות ישירה, והוא זה אשר ניהל את המשא ומתן בשם מיאב מול יוניברסל מוטורס להשגת המקדמה, טיפל בהוצאת הערבות מפויכטונגר תעשיות, והעביר את מרבית הכספים שהתקבלו לידיה של קדי. לעניין זה העיד נשיא כי גבעוני היה הפרטנר שלו וכי התרשם כי הוא זה שמקבל את ההחלטות. המדינה מזכירה כי גבעוני ניצל את השיפור בתזרים המזומנים של מיאב כדי להעביר 300,000 שקל לכיסו הפרטי, וכי יגרמן עצמו העיד כי גבעוני והבי היו שותפים מלאים למהלכים שננקטו.
421. באופן דומה מבקשת המדינה לדחות גם את טענותיו של הבי, אשר הציג עצמו כ"תינוק שנשבה", שהעניק בתומו ליגרמן שליטה מוחלטת בכל הנעשה בחברות שבבעלותו. המדינה מודה כי מעורבותו של הבי לא היתה דומה לזו של יגרמן וגבעוני, ויחד עם זאת היא איננה מסכימה לתיאור כאילו היה הבי מנותק מכל הנעשה. המדינה מפנה לניסיון העסקי הנרחב של הבי, ולעובדה שחתם על חלק נכבד מהשיקים שיצאו, וכן על חוזים רבים שנגעו לפעילות החברות. מול טענתו של הבי כי פעל כסומא,