--- סוף עמוד 186 ---
441. בנסיבות אלה, ולנוכח פעילותו הנמרצת והנחרצת של רו"ח ראט ביחס להסכם ההלוואה, אין עוד מקום לטענותיו של פלד כי פעל כדין. כמו כן, יש בכך כדי לדחות את טענותיו הנוספות כאילו הסתמך על כך שבעלי תפקידים וחברי ועדת הביקורת בפויכטונגר תעשיות לא התריעו על כך שיש להביא את הסכם ההלוואה לאישור (להרחבה בעניין טענות ההסתמכות של המערערים על חוות דעת משפטיות ראו להלן בפסקאות 606-540).
442. לבסוף, מקובלת עלינו קביעתו של בית המשפט המחוזי באשר לפגיעה שנגרמה ליכולתה של פויכטונגר תעשיות לעמוד בהתחייבויותיה כתוצאה ממתן הלוואה בסך של ארבעה מיליון שקל ליגרמן. בית המשפט המחוזי בחן באופן מעמיק בהכרעת דינו את הראיות הנוגעות לפגיעה ביכולתן של חברות קבוצת פויכטונגר תעשיות לעמוד בהתחייבויותיהן (תוך ציון מפורש כי הדברים נוגעים גם לאישום הששי. ראו: פסקה 1083 להכרעת הדין). על סמך ראיות אלה הוא קבע כי חברת פויכטונגר תעשיות עמדה בפני מצוקה תזרימית ביום שבו הוצא בעניינה צו הקפאת הליכים. העובדה כי סיבות נוספות הובילו לכניסתה של פויכטונגר תעשיות להקפאת הליכים (ובהן גם עבירות אחרות שנדונו באישומים אחרים) אינה גורעת מהקביעה העובדתית לפיה אותם ארבעה מיליון שקל היו עשויים להקל על פויכטונגר תעשיות לקיים את התחייבויותיה.
443. בכך, כאמור, מסתכם למעשה הדיון באישום זה. אין מקום לקבל את טענותיו של הבי כאילו הוטעה לחשוב שהוא פועל "לטובת התאגיד" כשחתם על הסכם הלוואה בסך של ארבעה מיליון שקל ללא בטחונות, ומבלי שהבי טרח לוודא שההסכם אושר בהליכים הנדרשים לכך. הוא הדין באשר לטענותיו של גבעוני כי מדובר בהסכם הלוואה שהיה תחליף לשכר וכי הריביות נשוא ההלוואה שולמו תמיד במועד. קביעותיו של בית המשפט המחוזי בעניין זה מבוססות ונטועות אף הן עמוק בחומר הראיות, ואין מקום להתערב בהן.
444. אשר על כן, הרשעתם של המערערים בעבירות של מנהלים ועובדים בתאגיד, מירמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירת דיווח לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך –
נעשתה בדין.
האישום השביעי
--- סוף עמוד 187 ---
445. במסגרת האישום השביעי הואשמו גבעוני, יגרמן והבי במרמה והפרת אמונים בתאגיד, לפי סעיף 425 לחוק. בנוסף לכך הואשם יגרמן בעבירות של גניבה בידי מנהל וגניבה בידי מורשה (סעיפים 392-393 לחוק), ובזיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות (סעיף 418 לחוק). ביסוד האישום עומדים שלושה שיקים על סך של 2,000,000 שקל כל אחד, שנמשכו ביוני 2002 מחשבונה של פויכטונגר תעשיות לפקודתו של גבעוני, כנגד הלוואה בסך של 4,500,000 שקל שהוזרמה לחברה. שיקים אלו הגיעו לידיו של יגרמן, אשר העבירם לידי ד"ר אדגר מימון, אחיו של יוסף מימון אשר היה אחד מנושיו של יגרמן (להלן: מימון). עוד התברר, כי השיקים נמשכו מפנקס שיקים של פויכטונגר תעשיות, אשר הוחזק על-ידי יגרמן ללא ידיעת אנשי הכספים של החברה. קיומם התגלה דרך מקרה, לאחר סיום חקירת הרשות, שעה שאחד מהשיקים הוצג לפרעון בחודש מרץ 2003, כאשר פויכטונגר תעשיות כבר היתה בהקפאת הליכים. השיקים נחזו כחתומים על-ידי גבעוני והבי. על גבי השיקים נכתבו המילים "ארהל'ה גבעוני", מתחתם חתימה ומספר חשבון, ועל גב אחד מהשיקים נמצאה גם חתימתו של יגרמן וכן הסבה נוספת שמהותה איננה ברורה.