האישום השמיני – טיעוני הצדדים
470. אשר להרשעתו בעבירת הזיוף, טוען יגרמן כי מסקנותיו של בית המשפט מוטעות הן. לטענתו לא ניתן להרשיעו בזיוף, שעה שנקבע במקומות אחרים בהכרעת הדין כי הוא החזיק בהרשאה גורפת מגבעוני והבי לפעול ולחתום בשמם. כמו כן עומד יגרמן על כך שהקביעה שנאלץ לזייף את השיק אינה סבירה, שעה שגבעוני והבי עצמם העידו כי חתמו על כל מסמך שהונח לפניהם. בכל הנוגע להרשעה בעבירת קבלת דבר במרמה, טוען יגרמן כי לא היתה לו אפשרות סבירה להתגונן מפני הרשעתו, וכי בכל המסמכים שהוגשו לבית המשפט לא נטען כי גולדשטיין רומה על-ידו. עוד נטען, כי אין קביעה ברורה מהו הדבר אותו קיבל יגרמן במרמה ומהו מצג השווא שהוצג, וכי בית המשפט עצמו העלה ספק לפיו יתכן כי גולדשטיין היה מודע לכך שלא ניתן להשתמש בשיק, ומסיבה זו לא טרח להפקידו. כמו כן טוען יגרמן כי בית המשפט טעה בכך שזקף לחובתו את אי-הבאת גולדשטיין לעדות, וכי מהודעתו של גולדשטיין במשטרה כשלעצמה אין כדי לחזק את הטענות נגדו.
--- סוף עמוד 197 ---
471. המדינה דוחה את טענותיו של יגרמן וסבורה כי אין להתערב בהכרעת הדין של בית המשפט המחוזי. אשר להרשעה בזיוף היא טוענת כי זו מושתתת על יסודות מוצקים ומגוון ראיות נסיבתיות המובילות למסקנה חד-משמעית. אשר להרשעה בעבירת קבלת דבר במרמה, טוענת המדינה כי כל רכיבי העבירה הוכחו באופן חד משמעי – כאשר רכיב המרמה נוגע למצג השווא שהוצג לגולדשטיין לפיו יגרמן הוא בעל זכות בשיק שמסר, ורכיב "קבלת הדבר" חופף לרכיב הזהה שבעבירת הזיוף, שבה הורשע יגרמן. משכך, טוענת המדינה, בדין הורשע יגרמן לפי סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי, ואין לו להלין על כך. לעניין העבירה גופה מפנה המדינה לכך שטענת יגרמן סותרת את הודעתו של גולדשטיין שהוגשה בהסכמה, לפיה השיק ניתן לו כנגד כספים שהזרים ליגרמן, כאשר משתמע מדבריו כי היה בכוונתו להפקיד את השיק, עד שיגרמן ביקש ממנו כי לא יפקידו, בשל העדר כיסוי. גולדשטיין גם תלה במפורש את המשך התמיכה הכספית ביגרמן בעומק היחסים שביניהם ובכושר השכנוע של האחרון. המדינה סבורה כי בדין היה להרשיע את יגרמן בעבירת הגניבה גם במסגרת אישום זה, וכי אין נפקות לכך שהשיק במקרה זה לא הוצג לפרעון, להבדיל מהשיקים מושא האישום השביעי. מכל מקום, כך המדינה, אין באי הפקדת השיק כדי ללמד על כך שלא היתה מראש כוונה לגולדשטיין לעשות כן, שהרי לגרסתו של גולדשטיין הוא היה סבור כי יגרמן זכאי לכספים אלה ממשב. המדינה רומזת גם לכך שבקטעים שהושחרו בהודעתו של גולדשטיין הוא מסר דברים המשקפים תחושה של מרמה מצד יגרמן.