504. המדינה מבקשת לדחות את טענות המערערים, ותומכת את יתדותיה בממצאיו ומסקנותיו של בית המשפט המחוזי. אשר לטענה בדבר הפרשנות המרחיבה לסעיף 53(א)(4), טוענת המדינה כי צדק בית המשפט המחוזי בנימוקו כי אין הבדל משמעותי בין העדר דיווח לבין הכללת פרט מטעה בדיווח – שכן תוצאת שניהם זהה וחמורה. לטענת המדינה אין אפוא היגיון כי פרט מטעה פוזיטיבי יגבש את העבירה בעוד שאי פרסום דו"ח כלל, תוך מניעת כל מידע שהוא מעיני המשקיע, לא יגרור אחריו אחריות פלילית. לעניין זה נסמכת המדינה על קביעות בית משפט זה בעניין דיוויס, שהוזכר גם בהכרעת הדין של בית המשפט המחוזי, בו ננקטה פרשנות דומה של סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך ביחס לחובת דיווח אחרת.
505. בנוסף לכך מבקשת המדינה לדחות גם את טענות המערערים נגד הממצאים העובדתיים שקבע בית המשפט המחוזי. בענייננו, טוענת המדינה, הוכח כי יגרמן פעל באופן אקטיבי לעיכוב פרסום הדו"חות, וכי הוא היה הרוח החיה מטעם החברות ואיש הקשר מול רואי החשבון. כמו כן הוכח כי העיכוב היה מכוון, בין היתר לשם מניעת מידע בדבר משא ומתן משמעותי בנוגע להצעת רכש. נימוק זה, סבורה המדינה, אינו יכול להצדיק מניעת מידע מהותי מהציבור, והדבר שקול לכוונה להטעותו. המדינה
--- סוף עמוד 211 ---
טוענת כי אין לקבל את הטענה בדבר התלות של פרסום דו"חות משב ופויכטונגר תעשיות בפרסום דו"חותיה של אפקון אלקטרו מכניקה, מאחר שגם עיכוב הדו"חות של האחרונה רובץ לפתחם של המערערים. בנוסף לכך מטעימה המדינה כי ממילא היו קיימות סיבות נוספות לעיכוב הדו"חות, כפי שפורט במסגרת כל אחד מהאישומים. אשר לאישום השנים-עשר מפנה המדינה לכך שיגרמן דאג להציג לדירקטוריון מידע מטעה לפיו קיימת חוות דעת חשבונאית נוגדת מטעם משרד מכובד, שעה שלאמיתו של דבר היתה ברשותו ראשיתה של מתודולוגיה עקרונית, לא רשמית, שטרם נבדקה לעומקה. בשים לב לכך, טוענת המדינה, גם אילו נקבל את העובדה ששיקול הדעת של הדירקטורים בפויכטונגר השקעות היה עצמאי לחלוטין, הרי שזה התבסס בסופו של דבר על מידע כוזב שנמסר להם.
506. אשר לטענותיו של גבעוני טוענת המדינה כי הן מוטעות ומבקשות לטשטש את העובדה כי שימש גורם מרכזי בהחלטה לעכב את פרסום הדו"חות, כמו גם במשיכות הכספים שגרמו מלכתחילה לקשיים בפרסומם. לטענת המדינה, כאשר יגרמן הודיע כי "אנחנו מעכבים את הגשת הדו"חות", הדבר נאמר גם בהתייחסות לגבעוני, שהיה גם הוא שותף למשא ומתן להצעת הרכש. גם באשר לאישום השנים-עשר מפנה המדינה להודאתו של גבעוני, אשר אמר במפורש כי ההחלטה לעיכוב הדו"חות התקבלה על-ידו בשיתוף עם פלד ויגרמן, באופן המבסס את הרשעתו.