507. באופן דומה משיבה המדינה לטענותיו של הבי, וטוענת כי הלה הודה בפה מלא שלא עשה דבר לקידום פרסום הדו"חות באפקון אלקטרו מכניקה, בה כיהן כיו"ר הדירקטוריון. בנוסף לכך נכח הבי בכל הישיבות עם רואי החשבון, והיה מודע לעיכוב הפרסום ולסיבות שהביאו לכך. כמו כן, גם יגרמן העיד כי הבי היה בסוד העניינים ושותף מלא לקבלת ההחלטות. המדינה טוענת כי יש לדחות את גרסת הבי לפיה סמך באופן עיוור על יגרמן, בין היתר לאור שקרים מהותיים שנתגלו בחקירתו של הבי וניסיונו להסתיר את המערכת הכספית הפרטית ששררה בין השניים.
508. המדינה מבקשת גם לדחות את ערעורו של פלד. לטענתה, אין לקבל את גרסתו המיתממת, המבקשת לצמצם את חלקו ומעורבותו. גרסה זו, סבורה המדינה, אינה מתיישבת עם הראיות. לטענתה, הוכח כי לפלד היתה מעורבות של ממש בפעילות הקבוצה, בה שימש כיו"ר דירקטוריון בפויכטונגר תעשיות ובמשב, דירקטור באפקון אלקטרו מכניקה ובעל שליטה בפויכטונגר השקעות. זאת ועוד, כך נטען, פלד היה מודע לעיכוב בפרסום, למהות המחלוקת בין החברות לבין רואי החשבון שלהן, ולהעברות הכספים החשודות שעמדו במרכזה. אל מול אלה לא פעל פלד כנדרש
--- סוף עמוד 212 ---
מתפקידו לשם קידום פרסום הדו"חות, ולטענת המדינה לא ניתן לקבל את הנימוק כי המתין לממצאי בדיקה או סמך על גורמי המקצוע, שכן למעשה מדובר במדיניות של "גרירת רגלים", אשר אין להשלים עמה. המדינה מדגישה כי אחריותו של פלד נובעת גם מבחירתו המודעת להציב את יגרמן כדובר העיקרי מטעם החברות, כאשר היה מודע לכך שהאחרון הציג לפניהם מידע חסר ומטעה, ולא סיפק להם את ההסברים והאסמכתאות המתאימות, על אף שנתבקש לעשות כן. אשר לאישום השנים-עשר מביאה המדינה ראיות שונות הנוגעת לשליטתו של פלד בפויכטונגר השקעות, כפי שנסקרו בפרק שעסק בשאלת השליטה. מכאן מבקשת המדינה להראות כי לפלד היה כוח השפעה מהותי בחברה, וכי היה בקי ומעודכן בנעשה בה. במצב דברים זה, כך נטען, נתן פלד ליגרמן את הגיבוי והסמכות לפעול כפי שפעל. בהקשר זה מזכירה המדינה בשנית את הודאתו של גבעוני על דבר פעולתם המשותפת לעיכוב הדו"חות. אשר לטענה בדבר אכיפה בררנית, מצדדת המדינה בקביעות בית המשפט המחוזי לפיהן קיים היה פער גדול בין מעמדם והשפעתם של המערערים לאלה של יתר הדירקטורים, ולפיכך לטענתה אין מקום להשוות בין אלו לאלו.
האישומים העשירי, האחד-העשר והשנים-עשר – דיון והכרעה