531. בנוסף לכך, תמימי דעים אנו עם בית המשפט המחוזי בכך שגם אם המערערים לא באו בגדר החזקה הראייתית מאחר שהעיכוב בהגשת הדו"ח לא היה משך חודשיים, יש במשך העיכוב כשלעצמו כדי ללמד על מצבם הנפשי של המערערים – בוודאי ובוודאי כאשר הפסקת העיכוב נעשתה שלא מיוזמתם, וכאשר אין כל אינדיקציה לכך שהדו"חות אכן היו מוגשים בעתיד הנראה לעין.
532. במסגרת טענותיהם ביחס ליסוד הנפשי העלו המערערים שתי טענות נוספות באשר לסיבות לעיכוב – האחת, כי מעת שעוכבו הדו"חות של אפקון אלקטרו מכניקה,
--- סוף עמוד 220 ---
לא היה מנוס מהעיכוב בהגשת הדו"חות של יתר החברות מאחר שההגשה נעשתה בשרשור. השנייה, כי העיכוב נעשה לא כדי להטעות את המשקיעים, אלא דווקא להיפך – לטובתם ועל מנת לחסוך מהם מידע מטעה.
533. אין בידינו לקבל טענות אלו. בראש ובראשונה, יש להצביע על כך שהטענות האמורות סותרות זו את זו מבחינה עובדתית. מעבר לכך, טענות אלו פסולות כשלעצמן. אשר לטענה הראשונה, יש להזכיר את קביעתו של בית המשפט המחוזי, המעוגנת בראיות היטב, לפיה המערערים ראו את קבוצת החברות כקבוצה אחת סינרגטית, ופעלו בה באופן מתואם. משכך, גם ההחלטה על עיכוב הפרסום באפקון אלקטרו מכניקה לא נעשתה כלאחר יד, אלא באופן מחושב ומתוך הבנה ברורה כיצד ישפיעו הדברים על יתר החברות. דוגמא נוספת לכך היא דבריו של יגרמן שצוטטו לעיל בישיבת הנהלה של משב (מושא האישום האחד-עשר), המתארת את עיכוב הדו"חות לאור הצעת רכש פוטנציאלית בפויכטונגר תעשיות (מושא האישום העשירי). לא ניתן אפוא להסכים עם טענת המערערים למניעות מצידם, שעה שהם עצמם יצרו את הגורם המונע את הגשת הדו"חות. די בכך כדי לדחות את הטענה הראשונה.
534. אשר לטענה השניה, שותפים אנו לעמדת בית המשפט המחוזי כי אין נפקא מינה לשאלה האם חשיפת המידע תועיל למשקיעים אם לאו. שאלה זו אינה רלבנטית לעבירה של אי-הפרסום. בלשונו של בית המשפט המחוזי:
"בראשית פרק זה עמדתי על החשיבות המפליגה של פרסום הדו"חות של חברה שמניותיה נסחרות בבורסה. עמדתי גם על נדירותו וחומרתו של עיכוב בפרסום הדו"חות. יהיה זה בסתירה לכוונת המחוקק לומר כי יכולה להיות הטעייה 'לטובתו' של המשקיע הסביר, או אפילו הטעיה סבירה. למשקיעים עומדת הזכות לקבל את כל המידע הרלוונטי לצורך קבלת החלטה...." (פסקה 1855 להכרעת הדין).
"... מדברים אלו של יגרמן עולה גם בבירור הכוונה להטעות משקיע סביר. כפי שכבר ציינתי, אין הטעייה סבירה של משקיע סביר. הטעייה היא הטעייה, על כל צורותיה. בלי שום קשר לשאלה אם צדקו רואי החשבון בעמדתם אם לאו – ציבור המשקיעים היה צריך לקבל דיווח מלא ועדכני על המתרחש בחברה בסוף חודש מאי, וככל שיש משוכות בדרך לפרסום – זכותם של המשקיעים בחברה לקבל עדכון אודות משוכות אלו. האם ניתן לטעון כי לעובדה שרואי החשבון המבקרים של החברה יש הסתייגויות משמעותיות בנוגע ליכולתה