--- סוף עמוד 221 ---
של החברה לעמוד בהתחייבויותיה, אין משמעות עבור משקיע סביר" (פסקה 1937 להכרעת הדין).
535. דברים אלו, בסלע. כאמור, עיקרון הגילוי הנאות הוא עיקרון בסיסי, והוא חל על כל מידע מהותי לעסקיה של החברה. אין זה מתפקידה של הנהלת החברה לשקול האם גילוי המידע יועיל למשקיעים. מיותר לציין כי קיים סיכון ממשי מצד החברה לערבוב השיקולים בין שיקול טובת המשקיעים לבין טובתה שלה. לאור זאת, הכרה בקיומו של פתח רחב שכזה למניעת דיווח, עלול להביא למדרון חלקלק שסופו השתמטות כללית מגילוי והטעייה רבתי של משקיעים.
536. אנו קובעים אפוא כי במעשיהם של המערערים היתה כוונה להטעות משקיע סביר, וכי התגשם היסוד הנפשי שבעבירות.
537. בשולי הדברים ראינו לדחות גם את טענות פלד לאכיפה בררנית. טענה מסוג זה היא למעשה טענה לביטול כתב אישום מטעמים של הגנה מן הצדק. אכיפה בררנית תוכר מקום שבו התביעה הבחינה בין מעורבים שונים על יסוד שיקולים שאינם ענייניים או מתוך מטרה פסולה, שיקול זר או שרירותיות (ע"פ 8568/14 סאלם אבו גאבר נ' מדינת ישראל, פסקה לב וההפניות שם (19.5.2015) (להלן: עניין אבו גאבר)). ניתן לקבל טענה זו רק מקום בו ההחלטה להגיש כתב אישום נגד נאשם זה ולא נגד נאשם אחר "פוגעת באופן חריף בתחושת הצדק וההגינות של בית המשפט" (ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ, פ"ד נט(6) 776, 814 (2005) (להלן: עניין בורוביץ)). יש וימצא כי הפגיעה אינה מצדיקה לבטל את כתב-האישום, וכי תיקונה של הפגיעה יכול שיושג באמצעי מתון יותר, כגון בהקלת עונשו של הנאשם (שם, בעמ' 816). מכל מקום, מדובר למעשה בביקורת מנהלית על החלטת התביעה בדבר העמדה לדין, ולפיכך גדר ההתערבות בה מצומצם ביותר (בג"ץ 6396/96 זקין נ' ראש עיריית באר-שבע, פ"ד נג(3) 289, 307 (1999)). אכיפה חלקית אינה בהכרח אכיפה בררנית, ככל שזו נעשית משיקולים ענייניים, כגון שיקולים ראייתיים או שיקולי עניין לציבור, ובהם בין היתר גם זיהוי הגורם הדומיננטי בעבירה (עניין בורוביץ, בעמ' 823-820). הנטל להוכיח קיומה של אכיפה בררנית הוא אפוא גבוה במיוחד (בג"ץ 5290/14 קואסמה נ' המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית, פסקה 30 (11.8.2014); עניין אבו גאבר, בפסקה לב). בענייננו לא עמדו המערערים בנטל זה.
538. כפי שהוברר היטב מהראיות הרבות שבתיק, בנסיבות העניין לא ניתן לגזור גזירה שווה בין המערערים אשר שלטו ביד רמה בכל הנעשה בקבוצה כולה, לבין