--- סוף עמוד 222 ---
דירקטורים שמונו ביחס לחברה אחת ספציפית. עיכוב הדו"חות נעשה כהחלטה מערכתית, בכל החברות הציבוריות של הקבוצה. די בהבדל זה כדי להצדיק את העמדתם לדין של המערערים, ולמוסס את כוחה של הטענה לפגיעה בתחושת הצדק. טענה זו נדחית גם היא.
539. לאור האמור לעיל, נדחה הערעור גם ביחס להרשעת המערערים במסגרת האישומים העשירי, האחד-עשר והשנים-עשר.
טענות ההסתמכות על מידע משפטי וייעוץ שניתן על-ידי עורכי דין
540. עד כה בחנו את טענותיהם של המערערים ביחס לאישומים לגופם. בשלב זה נבחן האם – אפילו מתקיימים היסודות הנחוצים להרשעתם של המערערים במעשים שיוחסו להם – עומדת להם הגנה שמצדיקה הימנעות מהטלת אחריות פלילית ביחס לחלק מאישומים אלה.
541. כפי שתואר במקומות שונים עד כה, חלק מהמהלכים שביצעו המערערים במסגרת ניהול קבוצת החברות הציבוריות – ובכלל זה גם מהלכים שהובילו להרשעתם במסגרת פרשה זו – לוו בייעוץ משפטי שניתן על-ידי עו"ד הייק. בחלק מן העניינים ניתנו למערערים או לחלק מהם גם התייחסויות כתובות מטעמו של עו"ד הייק. יגרמן מוסיף וטוען כי הסתמך גם על מענה שהתקבל מן הרשות לניירות ערך במסגרת ההליך הקודם לקבלת היתר לפרסום תשקיף. המערערים טוענים, אפוא, בהדגשים שונים, כי בפעילותם העסקית שהובילה להעמדתם לדין הם הסתמכו על חוות דעת משפטיות או מצגים משפטיים, וכי יש לפטור אותם מאחריות בפלילים באישומים הרלוונטיים בשל כך שהסתמכות זו שומטת את הבסיס לפליליות מעשיהם.
הסתמכות על עצה משפטית: המסגרת הנורמטיבית – טעות במצב משפטי
542. טענותיהם אלה של המערערים מתמקדות בהגנה של "טעות במצב משפטי" לפי סעיף 34יט לחוק העונשין, אשר קובע כדלקמן:
"לענין האחריות הפלילית אין נפקה מינה אם האדם דימה שמעשהו אינו אסור, עקב טעות בדבר קיומו של איסור פלילי או בדבר הבנתו של האיסור, זולת אם הטעות היתה בלתי נמנעת באורח סביר".
--- סוף עמוד 223 ---
543. על מנת לברר האם יכולה לעמוד למערערים טענת הגנה זו נפתח בעמידה על העקרונות המנחים החלים על סייג זה לאחריות פלילית, בדגש על מצבים של הסתמכות נטענת על חוות דעת משפטית שניתנה על-ידי עורך דין פרטי.
544. ההגנה של "טעות במצב משפטי" מפני הטלת אחריות בפלילים מהווה חריג לכלל לפיו אי ידיעת הדין אינה פוטרת מאחריות פלילית. הגנה זו הוספה במסגרת תיקון 39 לחוק העונשין (חוק העונשין (תיקון מס' 39) (חלק מקדמי וחלק כללי), התשנ"ד-1994)). קודם לכן, טעות בדין הפלילי לא הקנתה הגנה מפני אחריות, למעט במצבים שבהם ידיעת הדין הייתה אחד מיסודות העבירה (ראו: ע"פ 845/02 מדינת ישראל נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית לישראל בע"מ, פסקה 30 (10.10.2007) (להלן: עניין תנובה); רות קנאי "העדר מודעות ליסודות העבירה או טעות במצב משפטי: העבירה של הפרת אמונים כדוגמה" מגמות בפלילים – עיונים בתורת האחריות הפלילית 203, 227 (אלי לדרמן עורך, 2001) (להלן: קנאי)). לצד זאת, במצבים מסוימים הייתה נדונה השאלה של טעות ב"דין לבר-פלילי" כטעות בעובדה (ראו: רבין וואקי, בעמ' 1009-1006). להבחנה בין טעות בדין פלילי לטעות בדין הלבר-פלילי ראו גם: ע"פ 389/91 מדינת ישראל נ' ויסמרק, פ"ד מט(5) 705 (1996); עניין בורוביץ, בעמ' 931-930; עניין פולק, בעמ' 111).