555. מצוידים בעקרונות המנחים ובאמות המידה שהוצגו לעיל נפנה לבחון את טענותיהם של המערערים להסתמכות במקרה שבפנינו.
556. הסתמכות בעניין העברת המקדמות מאפקון התקנות ושירותים למשב: העברת המקדמות אשר נדונה במסגרת האישום השני לוותה בשתי חוות דעת מטעמו של עו"ד הייק. חוות הדעת הראשונה היא מיום 4.2.2002 (ת/526) – היום בו הועבר חלק הארי של המקדמות; חוות הדעת השנייה ניתנה כארבעה חודשים לאחר מכן, ביום 19.6.2002 (ת/518) והיא מאשררת את "השורה התחתונה" של חוות הדעת הראשונה, לאחר שהועלו בפני משרד עורכי הדין הסתייגויות מצד בעלי תפקידים בקבוצת פויכטונגר תעשיות ורואי החשבון שליוו את הקבוצה ביחס לאמור בה. שתי חוות הדעת קבעו כי העסקה של העברת המקדמות מאפקון התקנות ושירותים למשב אינה בגדר "עסקה חריגה" עם בעל שליטה בה. הדגש בחוות הדעת הללו לא היה בשאלת השליטה (כאמור, חוות דעת אלה נכתבו מתוך הנחה שקיימת שליטה של משב בפויכטונגר תעשיות, ומכאן שגם באפקון התקנה ושירותים), אלא בשאלת "חריגותה" של העסקה. כפי שצוין, המסקנה בשתי חוות הדעת הייתה שהעברת המקדמות אינה בגדר עסקה "חריגה". בהקשר זה, צוין בפסקה 4 לחוות הדעת ת/526 מיום 4.2.2002 כך:
"התקשרות של פ.ת. [הכוונה לחברת פויכטונגר תעשיות – הבהרה] עם משב אינה עסקה חריגה מאחר ועל פי ההנחות המפורטות בסעיף 2 לעיל, היא אינה נופלת לאף אחת מהחלופות אשר בהגדרת עסקה חריגה:
א. התקשרות עם קבלני משנה לביצוע עבודות מיזוג אויר היא חלק ממהלך העסקים הרגיל של פ.ת.
ב. ההתקשרות בין פ.ת. לבין משב נעשית בתנאי שוק.
ג. להתקשרות אין השפעה מהותית על רווחיה של פ.ת., רכושה או התחייבויותיה".
557. כאמור, מבין חוות הדעת, ת/526 היא הרלוונטית לטענת ההסתמכות כיוון שחוות הדעת השנייה (ת/518) ניתנה לאחר שהמקדמות כבר הועברו. כך גם טענו המערערים עצמם (ראו: פסקה 1222 להכרעת הדין). טענתו העיקרית של יגרמן היא שבית המשפט המחוזי שגה בכך שנתן משקל משמעותי לעובדה שיגרמן לא זימן את עו"ד הייק למתן עדות בעת שדחה את טענת ההסתמכות האמורה, שעה שבית המשפט המחוזי עצמו המליץ לצדדים שלא לזמן את עו"ד הייק לעדות. מעבר לכך, יגרמן משיג על קביעתו של בית המשפט המחוזי כי חוות הדעת נשענה על מסד עובדתי חסר, ומדגיש בהקשר זה כי חוות הדעת אושררה על-ידי עו"ד הייק בחודש יוני של שנת 2002. יצוין, כי גם גבעוני טוען בערעורו להסתמכות על חוות הדעת הללו. אלא