--- סוף עמוד 228 ---
שבניגוד ליגרמן, גבעוני לא מבקש להסתמך על תוכנן של חוות הדעת אלא על עצם קיומן. הוא מודה שלא קרא את חוות הדעת, אך טוען שידע שהמהלכים מושא האישום השני היו מגובים בייעוץ משפטי. טענה כזו להסתמכות דורשת כמובן התייחסות מיוחדת, ונידרש לכך בהמשך הדברים. בשלב זה, נתייחס לטענתו של גבעוני כי הוא הסתמך על "השורה התחתונה" של חוות הדעת שלפיה העברת המקדמות אינה עסקה חריגה.
558. הסתמכות בעניין הסכם ההלוואה בין פויכטונגר תעשיות לבין יגרמן: יגרמן וגבעוני טוענים להסתמכות על חוות דעת משפטית מיום 29.1.2002 אשר דנה בהסכם ההלוואה בין פויכטונגר תעשיות לבין יגרמן אשר נדון באישום הששי (הסכם שכונה גם "הסכם למתן שירותים"). למעשה, קיימות בעניין זה שתי חוות דעת כמעט זהות, שניתנו שתיהן באותו מועד – אחת מהן נושאת את שמו של עו"ד הייק (ללא חתימה) והשנייה נושאת את שם הפירמה "מ. זליגמן" ושות', המשרד שבו היה עו"ד הייק שותף באותה עת (ת/314לא(6) ו-ת/314לא(7) בהתאמה; ת/314לא(7) צורפה למוצגי התביעה גם כת/365). בשתי חוות הדעת נקבע כי הסכם ההלוואה בין פויכטונגר תעשיות לבין יגרמן אינו מחייב לנקוט אותם הליכי אישור מיוחדים הנדרשים במקרה של עסקה של חברה עם נושא משרה בה או של עסקה חריגה של חברה ציבורית עם אדם אחר שלבעל השליטה בה יש עניין אישי (כפי שכבר צוין, המערערים לא נקטו הליכים אלה, אף שיגרמן – כך נקבע על-ידי בית המשפט המחוזי – שימש כנושא משרה בפויכטונגר תעשיות, וחרף העניין האישי של המערערים האחרים באיתנותו הפיננסית של יגרמן). למעשה, בין שתי חוות הדעת הבדל יחיד: ת/314לא(6) המליצה להביא את ההתקשרות עם יגרמן לידיעת יו"ר דירקטוריון פויכטונגר תעשיות, בעוד שת/314לא(7) המליצה להביא את ההתקשרות לידיעת הדירקטוריון ויו"ר הדירקטוריון. טענותיהם של גבעוני ושל יגרמן בעניין זה מתמקדות בקביעתו של בית המשפט המחוזי כי חוות הדעת דנן (ת/365; ת/314לא(7)) חסרה ואינה חד-משמעית. במסגרת כך הם טוענים שהממצאים שקבע בית המשפט המחוזי בדבר היותו של יגרמן נושא משרה לא עמדו לנגד עיניהם בזמן עריכת הסכם ההלוואה. אשר לפלד, הוא אינו טוען במישרין להסתמכות על חוות הדעת, שכן לטענתו הוא כלל לא ידע על הסכם ההלוואה בין יגרמן לבין פויכטונגר תעשיות במועד הרלוונטי. פלד טוען כי התוודע להסכם ההלוואה רק בשלב מאוחר יותר, לאחר שפנה אליו רו"ח ראט, הדירקטור מקרב הציבור, בעניין זה. טענותיו של פלד נדונו אפוא בעיקרן במסגרת הדיון באישום הששי (לעיל בפסקאות 444-428).