595. על כך יש להוסיף, כי הדברים המופיעים בטיוטת התשקיף ביחס לסוגיית השליטה נכתבו בזהירות רבה, עד כי יותר משיש בהם תמיכה בטענה שמשב אינה בעלת שליטה בפויכטונגר היה בהם כדי לעורר מחשבה או חשד שניתן לייחס לה שליטה כזו. מהחלק הרלוונטי בטיוטת התשקיף עולה שחרף העובדה כי "למיטב הבנתה" של פויכטונגר תעשיות, אין בה בעל שליטה (ומכאן שהצעת הרכש הנדונה באותם דברים אינה טעונה לכאורה אישור מיוחד), בפועל החליטה פויכטונגר תעשיות לאשר את ביצועה של הצעת הרכש בהתאם לתקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001, וזאת "למען הזהירות".
596. גישה דומה להגדרת השליטה בפויכטונגר תעשיות משתקפת מחוות דעת נוספות של עו"ד הייק, שגם ביחס אליהן העלה יגרמן טענת הסתמכות בשלבים שונים של ההליכים, אם כי הוא ייחס להן משקל נמוך יותר בערעור. כך למשל, בת/508 מיום 19.6.2002 (חוות דעת שעסקה באישור עסקאות בין פויכטונגר תעשיות וחברות בת שלה לבין גופים קשורים), צוין:
--- סוף עמוד 241 ---
"לצורך פישוט חוות דעת זאת, הנחנו כי כל העסקאות המדוברות הינן עסקאות בין חברה ציבורית לבין בעל השליטה בה או עם אחר שלבעל השליטה ענין אישי בה, גם אם ביחס לחלק מההתקשרויות קיים ספק רב אם כך פני הדברים" (פסקה ג.6 לחוות הדעת).
597. ניסוח דומה עולה גם מת/518, חוות דעת שניתנה גם היא ביום 19.6.2002 שבה צוין:
"משב מחזיקה בפחות מ-25% מזכויות ההצבעה בפ.ת. ולכאורה איננה בעלת שליטה בפ.ת. ולבטח שלא בעלת שליטה באפקון. ואולם למען הזהירות ולאור מערכת הסכמי הרכישה שבסופם עתידה משב להחזיק בלמעלה מ-50% מזכויות ההצבעה בפ.ת., בחרנו לצורך חוות דעת זאת להניח שמשב עונה על ההגדרה של 'בעל שליטה' לצורך מעמדה בפ.ת." (שם, בפסקה ג.6 לחוות הדעת).
598. אם כן, אותה זהירות שננקטה בניסוחה של טיוטת התשקיף ביחס להגדרת השליטה, עוברת כחוט השני בחוות דעת נוספות שנתן עו"ד הייק בהקשר לסוגיה זו. מובן מאליו שאין פסול בנקיטת גישה זהירה ביחס לניתוח הדברים. אולם מכלול הנתונים המתוארים מצביע על כך שיגרמן לא עמד בנטל המינימאלי להוכיח שנקט אמצעים סבירים כדי למנוע את "טעותו" בכל הנוגע לסוגיית השליטה. אדרבה, דומה שהוא עצמו אף ידע זאת לאור הדברים שנאמרו באותן חוות דעת שעליהן ביקש להסתמך, אלא שהוא "עצם את עיניו" והחליט להישאר נאמן למידע שהועיל לו ולשאר המערערים באותה תקופה, ולמידע זה בלבד.