--- סוף עמוד 245 ---
הסוגיה (ראו והשוו: דן שינמן "מבטו של סנגור על הגנת ההסתמכות" ספר אור 507, 526-525 (אהרן ברק ואחרים עורכים, 2013)). שנית, מצופה מן ה"מתייעצים" ומן ה"מיעצים" כאחד לגלות אקטיביות וערנות במהלך הייעוץ, לנקוט משנה זהירות ובה בעת גם להימנע מעמימות. אפשר שעמימות יכולה להיות מועילה בהקשרים אחרים, אך לא לייעוץ משפטי שעשוי לשמש בסיס לטענת הסתמכות. דבריו של השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין בע"פ 99/14 מדינת ישראל נ' מליסרון בע"מ (25.12.2014), אמנם בהקשר אחר, יפים אף לענייננו:
"מתבקש במקרים מעין אלה ייעוץ משפטי זהיר מטעם עורכי דין בהם נועצים, דבר שראוי להפנים... היצר העסקי מנחה את העומדים בראש גופים כלכליים, ועיניהם להשאת רווחים כמצופה – ולעתים עלולים הם להיכשל וליפול בבורות שעורכי הדין יוכלו למנוע מהם, בבחינת 'ולפני עוור לא תתן מכשול'. מכאן, נדרש כי הייעוץ המשפטי בעניינים מעין אלה יהא 'אקטיבי", ויבהיר את המסגרת החוקית המחייבת ואת הרגישויות השונות, מעצם המבנה התאגידי וזהותם של בעלי התפקידים, אף אם הלקוח לא העיד מפורשות בפני עורך הדין על רצונו לבצע פעולה המתקרבת או עולה כדי עבירה פלילית" (שם, בפסקה פ"ט).
607. על כך ניתן להוסיף, כי זהירות בייעוץ משפטי אינה מתבטאת רק בהימנעות מאמירת דברים נחרצים, בנסיבות שבהן קיימת עמימות במצב המשפטי, אלא גם בהימנעות מייעוץ "מעורפל" אשר מגלה טפח ומכסה טפחיים.
הערעורים על גזרי הדין
608. משעברנו את כברת הדרך הארוכה עד לדחיית הערעורים באשר להכרעת הדין, הגיעה העת להידרש לערעורים שהוגשו על גזרי הדין; הן מצד המערערים, הן מצד המדינה. עיקרי גזרי הדין פורטו בפתח הדברים (ראו לעיל, פסקאות 64-58), וכך גם עיקרי טענות הצדדים בערעורים שלפנינו (ערעורו של יגרמן בפסקה 94, גבעוני בפסקה 103, הבי בפסקה 106, פלד בפסקה 113 והמדינה בפסקאות 143-139. עיקרי תשובת המדינה לערעורים פורטה בפסקה 138, ועיקרי תשובות המערערים בפסקה 144). מפאת רוחב היריעה שנפרשה עד כה, לא נחזור על הדברים במלואם, אלא על חלקם, ככל שהדבר ידרש.
--- סוף עמוד 246 ---
609. כזכור, לאחר שסקר את טענות הצדדים נפנה בית המשפט המחוזי לקבוע את מתחם העונש ההולם לכל אחד מהם, בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין. בעשותו כן, קבע בית המשפט כי בנסיבות העניין יש להתייחס אל אישומי הפרשה כמכלול אחד, ואין מקום לקבוע לכל עבירה מתחם ענישה נפרד. בהמשך נקבע כי מתחם העונש ההולם עבור כל אחד מהמערערים יגזר בראש ובראשונה מהעבירות החמורות ביותר שביצע, ולפיכך המתחם בעניינם של הבי וגבעוני יבנה מעבירות הגניבה בידי מנהל, ואל המתחם בעניינו של יגרמן יצורפו עבירות הזיוף והמרמה בהן הורשע הוא לבדו. אשר לפלד נקבע כי יש להתייחס לעבירות הפרת האמונים ועבירות הדיווח.