עקרון הגילוי הנאות בדיני ניירות ערך
622. "יסוד היסודות ועמוד החכמות" של דיני ניירות הערך בישראל הוא עיקרון הגילוי הנאות. בפסיקה הוכר עיקרון זה כ"עיקרון העל" בעניין ברנוביץ נכסים (שם, בעמ' 830), ויש אשר כינו אותו כ"מגנה קרתה", הרעיון הבסיסי עליו מושתתת כל הפעילות בשוק ההון (יוסף גרוס "גילוי נאות ה"מגנה קרתה" להגנת המשקיע" רואה החשבון 10-9, 295-294 (1978)):
"תפיסת היסוד של דיני ניירות ערך היא גילוי, ושוב גילוי ועוד גילוי... חובת הגילוי הנאות חלה הן בשלב הנפקת ניירות הערך לציבור (השוק הראשוני) והן בשלב בו נסחרים ניירות הערך בבורסה (השוק המשני). בשוק הראשוני לובש הגילוי אופי חד פעמי, המתבטא בתשקיף. בשוק המשני לובש הגילוי אופי מתמשך. עניינו בעדכון המידע המצוי בידי המשקיע מתקופה לתקופה" (ע"א 218/96 ישקר בע"מ נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ, פסקה 20 (21.8.1997)).
וכל כך למה?
623. שוק ניירות הערך המודרני נועד להיות מכשיר יעיל לגיוס הון מאת ציבור המשקיעים, באופן שיאפשר הקצאת משאבים יעילה. רוב רובו של הציבור משקיע את כספו בשוק ההון, בין במישרין בין בעקיפין, באמצעות חסכונות פנסיוניים למיניהם. שוק זה מתבסס על מידע, וזאת משום שנייר הערך, בשונה ממוצרים אחרים, איננו מוצר אותו יכול הקונה לבחון, למשש ולעמוד על טיבו. כל ערכו אינו גלוי אלא נגזר מהזכות אותה הוא משקף – מערכה של החברה שהנפיקה אותו, והעסקה בו אינה מתקיימת ככלל על דרך של מפגש בין קונה למוכר. המידע הוא אפוא חיוני למשקיע על מנת שידע לתמחר את ערכו של המוצר אותו הוא קונה (עניין הורוביץ, בפסקה 31 וההפניות שם); לאה פסרמן-יוזפוב, "השימוש בגילוי של חברות נסחרות כאמצעי ליצירת נורמות חברתיות" קרית המשפט ג 489 (2003) (להלן: פסרמן-יוזפוב – נורמות חברתיות). לא בכדי תואר המידע כ"סם החיים הזורם ללא הרף בעורקיו של שוק ניירות הערך, ומהווה בסיס למיליוני העסקאות המתבצעות בו" (יוסף גרוס וניצה מימון
--- סוף עמוד 252 ---
שעשוע "הנעה בתרמית לביצוע עסקה בניירות ערך" הפרקליט מד 181 (תשנ"ט)). עקרון הגילוי הנאות בא להבטיח השקעה תוך קיום מידע מלא, תוך הנחה שמידע מלא מגביר את יעילותו של שוק ניירות הערך. יודגש, כי עקרון הגילוי הנאות לא בא להבטיח השקעה מוצלחת, אלא על מנת לאפשר השקעה כזו (עניין פולק).
624. קביעת חובות גילוי על החברה הציבורית היא הדרך בה דאג המחוקק להבטיח את זרימתו השוטפת של מידע עדכני לשוק. לחובה זו נודעו מספר תכליות אשר הוזכרו בספרות ובפסיקת בית משפט זה, המונעות משיקולים של הגינות ושל יעילות כאחד: