"Publicity is all that is necessary. Show up the roguery and it is harmless." (see at R. L. Knauss, "A Reappraisal of the Role of Disclosure", 62 Mich. L.R 607, 611(1964).
628. ידועה גם אמרתו של השופט ברנדייס, שצוטטה מאז גם בהקשרים רבים אחרים, לפיה:
"Publicity is justly commended as a remedy for social and industrial diseases. Sunlight is said to be the best disinfectant; electric light the most efficient policeman" (L.D Brandeis, Other People's Money and How the Bankers Use It, 92 (1914).
629. אמרות דומות הושמעו גם על-ידי בית משפט זה בהזדמנויות שונות. כך נאמר כי "לא ניתן לנהל שוק הוגן ללא פומביות הגונה, שכן מניפולציה והתנהגות לא הגונה בשוק ההון משגשגות בתנאי מסתורין וסודיות" (עניין ברנוביץ נכסים, בעמ' 831-830; עניין הורוביץ, בפסקה 32). עוד אמר כב' השופט מ' חשין ז"ל כי "נזכור ונזכיר כי עיקרון הגילוי כתנאי למסחר בשוק ההון הוא עקרון על בדיני ניירות ערך בישראל וכשמו: עיקרון הגילוי הנאות. רק גילוי נאות – גילוי ראוי, יאפשר למשקיעים להחליט באורח רציונלי מה יעשו, ובה בעת ירתיע בעלי כוח ומקורבים מהתנהגות מניפולטיבית תוך פיקוח על פעילותם" (ע"פ 4962/97 רוזוב נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(4) 337, 353 (1999); ראו גם עניין פולק, בעמ' 105, וכן רע"א 8268/96 רייכרט נ' שמש, פ"ד נה(5) 276, 313 (2001)). בהקשר זה יודגש, כי אין לראות את חובת הגילוי כמצומצמת אך ורק לדיווחים המוגשים לבורסה. היקפה משתרע גם לדיווחים ולהליכי האישור הנדרשים בעסקאות בעלי עניין (עניין ערד, בעמ' 345).
--- סוף עמוד 254 ---
630. מעלות כלכליות נוספות שהוזכרו בקשר לחובת הגילוי הן הקטנת הפער בציפיות המשקיעים ועידוד ההסכמה ביניהם על מחירי ניירות ערך, באופן שתורם ליעילות המסחר ולהקטנת המסחר הספקולטיבי, וכן מתן האפשרות למשקיעים מסוגים שונים ליצור גיוון אופטימאלי בהשקעותיהם תוך כדי פיזור הסיכונים בהשקעות ובניירות ערך מסוגים שונים (פסרמן-יוזפוב – חובת הגילוי, בעמ' 435-430).
631. חשיבותה של השקיפות והביקורת בעת העיסוק בכספי ציבור הוכרה גם במורשת המשפט העברי. כך למשל הורו חכמינו זכרונם לברכה את הדרך הראויה ביחס למספר האנשים הנדרשים לטיפול בענייני קופת צדקה ותמחוי, השייכים לכלל הציבור:
"קופה של צדקה נגבית בשנים ומתחלקת בשלושה, תמחוי נגבית בשלושה ומתחלקת בשלושה, ושני אחים לגבי הימנותא [כלומר, לעניין נאמנות] - כחד דמי" (בבלי, בבא בתרא ח, ע"ב).