632. עצם חובת השיתוף של מספר אנשים, אשר אין להם קרבה משפחתית אחד לשני, יוצרת את הפיקוח והבקרה הנדרשת ביחס לטיפול בכספים שאינם כספים אישיים. בדומה לכך, על-פי ההלכה היהודית, גם אופן פעולתם היומיומי של גבאי הצדקה צריך להיות גלוי ושקוף כלפי כולי עלמא, תוך הפרדה ברורה בין התפקיד הציבורי והאינטרס האישי, וזאת על מנת לשמר את האמון הציבורי:
"גבאי צדקה, אינן רשאין לפרוש זה מזה בשוק, אלא כדי שיהיה זה פורש לשער וזה פורש לחנות, וגובין. מצא הגבאי מעות בשוק – לא ייתנם לתוך כיסו, אלא נותנן לתוך ארנקי של צדקה; ולכשיגיע לביתו, ייטלם. היה הגבאי נושה בחברו מנה, ופרעו בשוק – לא ייתנם לתוך כיסו, אלא ייתנם לתוך ארנקי של צדקה; ולכשיגיע לביתו, ייטלם. ולא ימנה מעות הקופה שניים שניים אלא אחד אחד, מפני החשד, שנאמר "והייתם נקיים מה' ומישראל" (במדבר, לב, כב)" (ר' משה בן מימון, משנה תורה, הלכות מתנות עניים, ט, ז).
633. מנגד, ראוי לציין כי עיקרון הגילוי הנאות עמד במרכזו של פולמוס נוקב בקרב מלומדים, בעיקר בארצות הברית, ויש הטוענים כי השפעתו מוגבלת, וכי דגם אכיפה זה איננו אופטימאלי בהשוואה לאפשרויות אכיפה רדיקליות יותר. כך למשל קיימת מחלוקת עמוקה בין כלכלנים ידועי שם, האם אכיפה של גילוי נאות סייעה למיון יותר טוב של חברות ולתפקוד יעיל יותר של השוק (ראו סקירתו של מאיר חת "הפיקוח על שוק ניירות הערך: האם די ב'גילוי נאות'?" עלי משפט ח 29, 36-38 (תש"ע) (להלן:
--- סוף עמוד 255 ---
חת); פסרמן-יוזפוב – חובת הגילוי, בעמ' 419-417 (ה"ש 11) וההפניות שם). ביקורת אחרת טוענת כי מידע רב יותר למשקיע אינו בהכרח דבר רצוי, וכי יש סכנה גם בעודף מידע, מעבר לעלויות הכרוכות בו (Frank H.Easterbrook & Daniel R. Fischel, Mandatory Disclosure and the Protection of Investors, 70 VA. L.R, 669, 696 (1984)). אחרים סבורים כי ממילא נתוני העבר אינם בסיס טוב להערכת ההתפתחות הצפויה בעתיד (חת, בעמ' 38). טענות נוספות הושמעו ביחס לאופן הגילוי הנדרש, נהירותו והתאמתו לעידן הטכנולוגי המאופיין בנגישות רבה למידע.
634. מכל מקום, אין ספק כי על-פי השיטה הנוהגת, עקרון הגילוי הנאות הוא השולט בכיפה, וכי הפרת חובות הגילוי פוגעת ביעילותו של שוק ההון, באמון המשקיעים וביכולתם לנהל את השקעותיהם בתבונה.
635. כפי שציין בית המשפט המחוזי, המערערים הפרו שוב ושוב את חובות הגילוי המוטלות עליהם, בעבירות הדיווח ובנוגע לפעולות הנגועות בעניין אישי מצדם. העבירות שביצעו המערערים כללו פעולות מתמשכות ומורכבות של הסתרה, אי-דיווח והעלאת מסך עשן אשר מנעו ירידה לחקר הדברים. מחמת מעשיהם, לא נפגעו רק המשקיעים בחברות הקבוצה, אלא גם עקרונות היסוד של שוק ההון. מעשיהם של המערערים ערערו את אמון הציבור בשוק ההון ופגעו באינטרס הציבורי בדבר קיומו ויעילותו כמכשיר כלכלי חיוני להקצאת משאבים. על כך עליהם לתת את הדין.