"ש. מי העביר את הסכומים ועל איזה סדרי גודל מדובר?
ת. סך הכל הועברו 10.9 מיליון ש"ח. דוד הבי ואריה גבעוני חתומים על פקודות העברה לק.ד.י.
ש. בוצעה העברה בסכום אחד?
ת. לא. הרבה סכומים. זה גם פקודות העברה וגם שיקים. על כל אחת מהפקודות יש שתי חתימות.
ש. מי היא חברת ק.ד.י ומדוע הועברו אליה כספים?
ת. אין לי מושג.
....
ת. לאחר שגיליתי את זה, הודעתי לרפי פלד, יו"ר הדירקטוריון ולאריה גבעוני ואז נמסר לדירקטוריון, בישיבה בה השתתף רו"ח שאלו מה זה ק.ד.י, ענה טל יגרמן שזו החברה שהוא פועל באמצעותה.
ש. נשאלו שאלות נוספות או ניתנו הבהרות נוספות בקשר לק.ד.י?
ת. שום דבר.
...
ש. דוד הבי, אריה גבעוני ורפי פלד יודעים כי הועברו 10.9 מיליון ש"ח ממשב לק.ד.י?
ת. איזה שאלה.
--- סוף עמוד 165 ---
ש. ממתי ומי מסר להם?
ת. אני אישית מסרתי לרפי פלד ולאריה גבעוני ברגע שגיליתי דרך מנהלת החשבונות שעשתה התאמות בנקים וגילינו מסמכים חסרים שביקשנו מהבנק וככה התבררו העובדות. מסרתי על כך מיד למנכ"ל שלי יצחק איסטריק.
ש. על איזה מועד אנחנו מדברים?
ת. מרץ-אפריל 2002".
388. יצוין כי עדותו של שנהב בעניין זה נתמכה בעדותו הדומה של יצחק איסטריק (להלן: איסטריק), שכיהן כמנכ"ל משב (פרוטוקול הדיון מיום 18.6.2007, בעמ' 770-768). עוד יודגש כי בהיותו מורשה חתימה בפויכטונגר תעשיות, חתם הבי על חלק גדול מהשיקים והוראות ההעברה מושא אישום זה (ת/242, 247, 249, 250, 256). כן חתום הבי על משיכות הכספים ממשב בסך 2,800,000 שקל (פסקה 1311 להכרעת הדין).
389. בנוסף, גבעוני אישר בחקירתו כי גיבה את התנהלות החלפת השיקים עם יגרמן (ת/1ג):
"ש. מדוע משב נותנת שיקים שאתה חתום עליהם ליגרמן ומנגד הוא נותן שיקים של ק.ד.י. למה?
ת. על פי ההסבר שקיבלתי זה היה בכדי לדאוג למסגרות אשראי.
ש. מדוע אתה הנחת את שנהב לא לפרוע שיקים של קדי שהיו אמורים לשמש ערובה לכספים שהועברו לק.ד.י מחברת משב?
ת. פעם או פעמיים כשטל היה במצוקה ולא היה מסוגל לפרוע את השיקים אז ביקשתי לשנהב שיתן להם ארכה. לפי בקשתו של טל אלי.
ש. אבל זה שיקים של החברה. זה כספים שעברו מהחברה הציבורית לטל. פתאום טל יש לו בעיה לפרוע את זה. מה קורה פה תגיד לי? משב נותנת שיקים לטל יגרמן שאמור לנהל את הכספים של החברה. פתאום אין לו כסף להחזיר. מה משב נותנת לטל כסף? זה הלוואה?
ת. לפי ההסבר שנתן טל הכסף שימש לצורך החזר הלוואות לבנקים".
--- סוף עמוד 166 ---
390. כמו-כן, הגם שגבעוני הכחיש כי ידע שיגרמן החזיק בפנקס שיקים של משב )שם), הרי שיגרמן העיד כי פנקס השיקים הוחזק על-ידו בידיעתם ובאישורם – בין השאר – של גבעוני והבי:
ש. ומי ידע שאתה מחזיק את הפנקס מאותו שלב לטענתך?
ת. איסטריק ושנהב, הבי, גבעוני, פלד, שני האחים הבי.
ש. הבנתי, טוב (פרוטוקול הדיון מיום 22.12.2010 בעמ' 5780; פרוטוקול הדיון מיום 4.7.2010 בעמ' 5694-5692; ת/3ז).
391. אשר על כן, אנו סבורים כי קביעותיו של בית המשפט המחוזי – הן באשר לסכומי הכסף השונים, שעמדו במוקד ערעורו של יגרמן, והן באשר להתקיימות היסוד הנפשי בנוגע להעברות הכספים, שעמד במוקד ערעוריהם של גבעוני והבי – מעוגנות היטב בחומר הראיות שהונח לפניו, ולא מצאנו מקום להתערב בהרשעתם של יגרמן, גבעוני והבי בעבירות שיוחסו להם במסגרת האישום השני.
האישום השלישי
392. במסגרת האישום השלישי הורשע פלד בעבירות מנהלים בתאגיד ובעבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, על-פי סעיפים 424(2) ו-425 לחוק העונשין, בגין מעורבותו ומודעותו לעובדות שנדונו לעיל במסגרת האישומים הראשון והשני.
393. נזכיר כי במועדים הרלוונטיים כיהן פלד כיו"ר הדירקטוריון של פויכטונגר תעשיות וכן כיו"ר הדירקטוריון של משב. לב המחלוקת בין הצדדים בבית המשפט המחוזי, כמו גם לפנינו, נוגע למועד שבו התגבשה אצל פלד המודעות למשיכות הכספים מחברות אלה. לטענת פלד, מרגע שהחל להיות מודע לאי הסדרים בהעברות הכספים, בתחילת יוני 2002, "פעל ללא לאות לחשיפת האמת וגילויה", אלא שחקירת הרשות לניירות ערך, שהחלה כחודש וחצי לאחר מכן, מנעה את השלמת הבדיקות. מנגד, לטענת המדינה וכפי שקבע בית המשפט, פלד היה מודע להעברות הכספים מושא האישומים הראשון והשני כבר בחודש פברואר 2002. ממילא, כך נקבע, גם בפעולותיו המאוחרת נמנע פלד מלספק את מלוא המידע הרלוונטי לבעלי התפקידים בקבוצה שעמם נועץ. ככלל, קבע בית המשפט המחוזי בעניינו של פלד כי:
"אכן, רפי פלד לא גנב כספים מהחברות הציבוריות ולא שלח ידו בכספים אלה. אולם רפי פלד כשל באופן קולוסאלי במילוי חובותיו כיו"ר דירקטוריון, כבעל
--- סוף עמוד 167 ---
שליטה, וכחלק מקבוצת השליטה – הוא ביטל את שיקול דעתו שלו אל מול אחרים; אפשר ליגרמן לעשות בחברות אלה כבשלו; ידע על מעשיו ומהלכיו של יגרמן, אך לא התנגד להם; שמע אזהרות משנהב, איסטריק ואחרים ובחר להתעלם מהן (או אולי קיווה שאלה בעיות פתירות). בכך הפר פלד אמונים כלפי החברות הציבוריות שבראשן עמד, וגם כלפי ציבור המשקיעים" (פסקה 1508 להכרעת הדין).
394. בנוסף לטענתו של פלד בדבר מועד התגבשות מודעותו להעברות הכספים, נטען כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר נסמך על עדותו של שנהב, לנוכח האינטרס שהיה לו בהפללתו של פלד ולנוכח התנהלותה הפסולה של המדינה בכל הקשור עם סגירת התיק כנגד שנהב. טענות אלה נדונו לעיל ונדחו, בפרק העוסק במשקל שיש ליתן לעדותו של שנהב (ראו פסקאות 285-275). עוד טוען פלד כי מקביעותיו של בית המשפט באשר להתנהלותו עולה כי לא התקיים בו היסוד הנפשי הנדרש לעבירות שבהן הורשע – מודעות לעובדות ולנסיבות המרכיבות את העבירות. נטען כי מקביעות בית המשפט בעניינו עולה כי לא ביצע את העבירות ביודעין, כנדרש, אלא שלכל היותר התרשל ביחס לאמות המידה המצופות ממנהל סביר.
395. בטרם נבחן את העדויות והראיות אשר עמדו ביסוד הרשעתו של פלד בעבירות המוזכרות ברישא, והגם שהצדדים לא טענו לפנינו לעניין זה, מן הראוי לעמוד בקצרה על מושכלות ראשונים באשר לעצמת הכוונה הפלילית הנדרשת לצורך הוכחת היסוד הנפשי בעבירות הנדונות – "ביודעין" בסעיף 424(2) ו"מודעות" בסעיף 425 לחוק העונשין.
396. במסגרת חוק העונשין (תיקון מס' 39) (חלק מקדמי וחלק כללי), התשנ"ד-1994, נוספה לחוק העונשין הגדרה אשר נעדרה ממנו קודם לכן, בדבר משמעות המונח "מחשבה פלילית". כחלק מן ההגדרה שבסעיף 20 לחוק העונשין, אימץ המחוקק את הדוקטרינה שפותחה עד אז בפסיקה – בהתאם לדין האנגלי – בדבר "עצימת עיניים" השקולה לידיעה (ראו למשל: ע"פ 538/90 ורשבסקי נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(2) 870, 875-874 (1990) והאסמכתאות המובאות שם). וזו לשון סעיף 20 לחוק העונשין:
"(א) מחשבה פלילית – מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, ולענין התוצאות גם אחת מאלה
...
(ג) לענין סעיף זה –
--- סוף עמוד 168 ---
(1) רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי שהיה מודע להם, אם נמנע מלבררם"
397. בנוסף, בחוק העונשין (תיקון מס' 43) (התאמת דיני העונשין לחלק המקדמי ולחלק הכללי), התשנ"ה-1995, נוספה לחוק העונשין הוראת ההתאמה שבסעיף 90(א)(3), לפיה יתפרש המונח "ביודעין" או כל מונח בעל משמעות דומה, כמחשבה פלילית כאמור בסעיף 20(א) – דהיינו "מודעות".
398. על-כן, נקודת המוצא לדיון שלפנינו היא כי "ניתן לייחס לאדם יסוד נפשי של מודעות לא רק כאשר הוכחה מודעות בפועל אלא גם כאשר הוכח כי אותו אדם חשד בטיב ההתנהגות או באפשרות קיום הנסיבות הנמנות עם פרטי העבירה, אך בחר שלא לברר את הדברים" (ראו: ע"פ 5529/12 אוהב ציון נ' מדינת ישראל, פסקה 21 לפסק דינה של השופטת א' חיות (9.11.2014) (להלן: עניין אוהב ציון)). בעניין אוהב ציון סקרה השופטת חיות את הדעות שהובעו הן בספרות והן בפסיקת בית משפט זה באשר לרמת החשד – "חשד ממשי" – הנדרשת לצורך החלת דוקטרינת עצימת העיניים, וכן בנוגע לכך שהשאלה האם אמנם התעורר אצל פלוני חשד כאמור, נבדקת לפי מבחנים סובייקטיביים, המתייחסים לנאשם המסוים ולמידת החשד שהתעוררה אצלו בנסיבות המקרה (שם, פסקאות 23-21 ושפע האסמכתאות המוזכרות). בנסיבות המקרה דנן איננו מוצאים לנכון להרחיב בסוגיה זו – ובכך נקדים את המאוחר – שכן ממילא אנו סבורים כי למצער היה חשדו של פלד באשר לעובדות הנזכרות באישומים הראשון והשני, חשד סובייקטיבי וממשי וכי הוא נמנע מבירורו. על-כן, אין בידינו לקבל את טענתו של פלד כי קביעות בית המשפט בעניינו מצביעות לכל היותר על יסוד נפשי ברמה של רשלנות או על כשל ניהולי בהתנהלותו. אנו סבורים כי נימוקי בית המשפט בעניינו של פלד מצביעים למצער על חשדו הממשי, החל מהרבעון הראשון של שנת 2002, בנוגע לאי-סדרים בניהול כספי החברות שבראשן עמד ובנוגע להיקפי הכספים הגדולים שנמשכו מחברות אלה.
399. בית המשפט המחוזי ביסס את הרשעתו של פלד באישום השלישי בעיקר על עדויותיהם של שנהב ואיסטריק, לפיהן כבר בחודש פברואר 2002 דיווחו לפלד באשר לעובדה שיגרמן מושך את כספי החברות "מעל לראשי" ההנהלה. הגם שכאמור שאלת עדותו של שנהב נדונה בנפרד, מן הראוי לשוב ולציין כי בית המשפט הדגיש שעדויותיהם של שנהב ואיסטריק היו אמינות ועקביות בעניין זה, ואף אם נתגלו בהן סתירות אלה ואחרות, הרי שנשמר בהן הגרעין העובדתי גם לאחר שנבחנו ממושכות ובאופן קפדני על-ידי "סניגורים מהשורה הראשונה" (פסקה 1471 להכרעת הדין).
--- סוף עמוד 169 ---
400. בעדותו לפני בית המשפט המחוזי חזר שנהב על הדברים שמסר בחקירתו הראשונה לפני הרשות לניירות ערך, כפי שהובאו לעיל במסגרת הדיון באישום השני (נ/10. ראו פסקה 387 לעיל). שנהב העיד כי בחודש פברואר 2002, לאחר שגילה את משיכות הכספים המתבצעות מאחורי גבו, פנה בעניין לגבעוני, איסטריק ו-פלד:
"ת : ... פניתי להנהלת החברה, פלד, גבעוני ואיסטריק ואמרתי להם רבותי יגרמן מושך פה צ'קים לחברת קדי, אני לא יודע מה זה, אין לי את הפנקס צ'קים, אני לא יכול לרשום שום דבר, אני לא יודע בהנהלת חשבונות מה קורה, אין לי כלום תדאגו לזה.
ש : אוקי.
ת : התשובות שקיבלתי היו שונות מאד. גבעוני הבטיח לי אני אדבר עם טל שיחזיר לך את הפנקס צ'קים. פלד אמר לי תגיד לו שיחזיר. איציק איסטריק אמר לי אני אלך ליוסי הבי ז"ל ואני אטפל בעניין הזה (פרוטוקול הדיון מיום 17.10.2007 בעמ' 1724).
401. עדותו של שנהב בעניין זה, הן לפני בית המשפט והן לפני הרשות לניירות ערך, נתמכה גם בעדותו של איסטריק, אשר העיד דברים דומים והוסיף באשר לתשובותיו של פלד בעניין:
"ת. ...במהלך סוף חודש פברואר ואפריל יצחק שנהב עדכן אותי שיוצאים שיקים שהם לא בשליטתנו מבנק לפיתוח תעשיה שלא ידענו שיש שם פנקס שיקים, לא ידענו שיש שם פנקס שיקים, לא ידענו שיש שם חשבון פעיל ושיוצאים שם סכומים. והגענו ליתרה של 5 וחצי מיליון שקל של קאדי בספרים.
...
ש. איך אתה יכול לתאר את השיחה הזו עם שנהב? הייתה ישיבה רגילה, זאת אומרת העדכון הזה?
ת. לא, הוא הגיע אליי באותו יום אחר הצהריים לפנות ערב, רץ אליי נסער וסיפר לי על העניין הזה וביקשתי ממנו שיוציא דו"ח כתוב ואמרנו שנדבר עם כולם.
ש. אתה אומר שאתה לא זוכר מתי בדיוק זה היה. אתה זוכר אם זה היה תקופה ארוכה אחרי הוצאת השיקים או מיד אחרי הוצאת השיקים. אני רק אגיד לך שהשיקים הוצאו ב-4 או 5 בפברואר.
ת. לא, זה היה במחצית השנייה, אמצע פברואר.
...
--- סוף עמוד 170 ---
ש. אוקי אז הוא בא אתה אומר מאוד נסער אחר הצהריים לעדכן אותך. מה אתה עושה מרגע זה?
ת. רץ לרפי קודם כל. מספר לו על הצרה הזו שיש לנו על הבעיה שיש לנו.
ש. מה אתה מדווח לו? איך אתה מדווח לו?
ת. גם הוא מכין דו"ח כתוב.
ש. תיכף אני אציג לך את הדו"חות.
ת. וגם אומר לו על העניין הזה.
...
ש. שנהב בא ומעדכן אותך את אותו עדכון על השיקים. אתה זוכר תוך כמה זמן הגעת לדבר עם רפי פלד?
ת. די בסמוך. אני לא זוכר אם זה באותו יום או יום למחרת.
...
ש. באיזה צורה אתה מדווח לו על השיקים האלה?
ת. הכנתי דו"ח והגשתי אותו לרפי ואמרתי לו שיש לנו בעיה.
ש. אתה זוכר מה אתה אמרת לו לגבי מה שיקרה לך ולו בעקבות ההעברות האלה?
ת. נעשים פה דברים מעל הראש שלנו, שלי ושלו. אני הבנתי שהוא לא מכיר את הדברים האלה והוא לא יודע את הדברים. אני הבאתי את הדו"ח הזה ושמתי אותו על השולחן והוא לא ידע על הדברים האלה, הוא אמר לי שהוא לא ידע על זה. והבנתי שאנחנו שנינו עומדים כמו גלמים ואנחנו לא יודעים מה זה. אז הוא אמר לי שאני צריך לדבר עם טל ועם אהרל'ה, שנינו צריכים לדבר. הוא אמר לי דבר אתה וגם אני אדבר" (פרוטוקול הדיון מיום 18.6.2007 בעמ' 770-768).
402. כמו כן, לבית המשפט המחוזי הוגשו דו"חות שמסר איסטריק לפלד בדבר יתרת קדי במשב (ת/322 ו-ת/323 מיום 24.2.2002 ומיום 15.3.2002 בהתאמה). שנהב הוא שהכין את הדו"חות האלו והוא העיד כי מסרם לאיסטריק על-מנת שיעבירם לפלד (נ/13). איסטריק העיד כי מסר לפלד את הדו"חות במסגרת הפגישות האישיות שקיימו (פרוטוקול הדיון מיום 19.6.2007 בעמ' 875), ודו"חות אלו אף תויקו בקלסר הפגישות האישיות של איסטריק (ת/1111). בעניין זה מן הראוי להזכיר את פרוטוקול הישיבה שהתקיימה במשרדו של עו"ד הייק ביום 9.6.2002 (ת/669). בפגישה פנה רו"ח שפי לפלד בדבר "עסקאות לא ידועות, לא מסחריות, ללא ידיעת הדירקטוריון". תשובתו של פלד היתה כדלהלן: