149. כעת נפנה לבחון את הסוגיות העקרוניות שהתעוררו במרוצת ההליכים. את הדיון בסוגיות אלה נפתח בשאלה האם בדין קבע בית המשפט המחוזי כי יגרמן שימש נושא משרה בחברות הקבוצה.
--- סוף עמוד 57 ---
מעמדו של יגרמן כנושא משרה
150. כאמור, בבית המשפט המחוזי נחלקו הצדדים באשר לשאלה האם יש לראות את יגרמן כנושא משרה בכל אחת מן החברות השונות או בקבוצה בכללותה, כ"מנהל עסקים ראשי" או "מנהל כספים ראשי" – כפי שהגדירה המדינה – או שמא יש לראותו כיועץ חיצוני בעל סמכויות רחבות ודומיננטיוּת רבה בחברות, אך נעדר כל סמכות ביצוע ותפקיד פורמאלי – כפי שטען יגרמן.
יגרמן כנושא משרה – טענותיו של יגרמן
151. לטענתו של יגרמן שגה בית המשפט המחוזי בקביעת התשתית העובדתית והמשקל שניתן לראיות והעדויות שהובאו לפניו. בהקשר זה נחלקות טענותיו של יגרמן לשניים: ראשית, כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר דחה את הסתמכותו על חוות דעתו של עו"ד הייק, ממנה עולה לכאורה כי איננו נושא משרה בפויכטונגר תעשיות. חלק זה בטענותיו של יגרמן יידון להלן בפרק העוסק בהסתמכות על חוות דעת משפטיות; שנית, לטענת יגרמן היה על בית המשפט להבחין בין העדויות שנשמעו מפי "עדים אינטרסנטיים" לבין אלו שנשמעו מפי עדים "שאינם מונעים מאינטרס ידוע", וכן בין עדויות שהן "בבחינת חוכמה בדיעבד" לבין עדויות "המספקות הצצה אמיתית למצב הדברים בזמן אמת". לשיטתו של יגרמן, שגה בית המשפט כאשר לא נתן משקל רב יותר לראיות המציגות את מצב הדברים בזמן אמת ולעדותם של אלו שאינם בעלי אינטרס בתוצאת ההליך.
152. בנוסף, עיקר טענותיו של יגרמן בסוגיה דנן מופנה כאמור כנגד פרשנותו המרחיבה של בית המשפט המחוזי למונח "נושא משרה". לטענתו של יגרמן, שגה בית המשפט כאשר נסמך על האופן הרחב שבו פורש המונח "נושא משרה" ברע"א 294/88 רכטר נ' מפרק חיים שכטר חברה לבנין והשקעות בע"מ, פ"ד מו(1) 362 (1991) (להלן: עניין רכטר). לשיטתו של יגרמן, אין ללמוד גזירה שווה מעניין רכטר למקרה דנן מן הטעם שעניין רכטר עסק באחריות על-פי הדין האזרחי בעוד שהמקרה דנן הוא עניין פלילי. נטען כי ההבחנה שבין שני תחומי המשפט מחייבת כי במקרה דנן תינתן למונח "נושא משרה" פרשנות מקלה מזו שניתנה לו בעניין רכטר. עוד טוען יגרמן בהקשר זה כי בעניין רכטר נדונה פרשנות המונח "נושא משרה" כפי שהוגדר אז בסעיף 1 לפקודת החברות, בעוד שבמקרה דנן ההגדרה הרלוונטית היא זו הקבועה בסעיף 1 לחוק החברות. לשיטתו של יגרמן, ההגדרה שבפקודת החברות מאפשרת פרשנות רחבה יותר