--- סוף עמוד 78 ---
פקודת החברות (תיקון מס' 12), התשס"ב-2001 הורחבה האחריות בהתאם לסעיף 373 לפקודת החברות, באופן שנמחקה התיבה "דירקטור" והיא הוחלפה בתיבה "נושא משרה". בכך הורחבה תחולתו של סעיף 373 והוא חל על כל נושאי המשרה בחברה, כהגדרה "לוכדת", החובקת את המצב המשפטי שקדם לתיקון – במסגרתו הוחלה האחריות גם על דירקטורים דה-פקטו ודירקטורים של צללים – ומוסיפה לו באמצעות השוואת חובותיהם של נושאי המשרה הנוספים, ובכלל זה נושאי משרה דה-פקטו (ראו למשל: כהן, בעמ' 416-410). יצוין כי בחוק החברות (תיקון מס' 16), התשע"א-2011 הושמטה מהגדרת המונח "דירקטור" התיבה "ומי שמשמש בפועל בתפקיד דירקטור, יהא תוארו אשר יהא". מדברי ההסבר עולה כי הדבר נעשה בכדי שלא ליתן לגיטימציה לתופעה של "דירקטור צללים" (ראו: הצעת חוק החברות (תיקון מס' 12) (ייעול הממשל התאגידי), התש"ע-2010, ה"ח 496, 566) ותוך קביעת איסור מפורש על מתן הוראות לדירקטור או פגיעה בשיקול דעתו העצמאי, כך שעל המבצע פעולות אלה יחולו למעשה "החובות והאחריות החלות על דירקטורים על-פי כל דין" (סעיף 106(ב) ו-(ג) לחוק החברות). בנוגע למוקד הדיון דנן הובעה בספרות הדעה כי בהשמטת הדוקטרינה של "דירקטור צללים" מהגדרת המונח "דירקטור", תוך הכנסת אחריותו של מי שמשמש למעשה כדירקטור צללים "בדלת האחורית" באמצעות הגדרת נושא משרה, אין למעשה חידוש מהותי לעומת הדין שהיה קיים ערב תיקון החוק (ראו: יחיאל בהט חברות – החוק החדש והדין לאחר תיקון 16 368-367 (מהדורה 12, 2011)). דעה אחרת גורסת כי שינויים אלו הובילו דווקא להרחבת הדוקטרינה של "דירקטור צללים", בין השאר מן הטעם שהושמטו מהגדרת המונח "דירקטור" ביטויים המזוהים דווקא עם הדוקטרינה של "דירקטור דה פקטו", ומן הטעם שעל-פי לשון החוק הרחיב התיקון את האחריות כך שתחול גם על מי שדירקטור יחיד בלבד נשמע לו, בעוד שעל-פי רוב ייחשב "דירקטור צללים" רק מי שרוב הדירקטורים נשמעים לו. לכן, משברור כי המחוקק לא התכוון לבטל את הדוקטרינה של "דירקטור דה-פקטו", הובעה הדעה כי תיקון החוק תומך דווקא בגישה שנסקרה לעיל, לפיה ראוי לנטוש את הנסיון להבחין בין שתי הדוקטרינות ולהחילן במאוחד ובאופן כללי, תוך החלתן גם על "נושאי משרה דה פקטו" (ראו: ליכט, בעמ' 154-153).
201. ממילא, ניתן לומר כי בין כך ובין כך, על בית המשפט לבחון את מהות תפקידו של פלוני וההכרעה במקרים כגון דא הינה עובדתית בעיקרה, כפי שציינּו בראשית הדברים. על בית המשפט לבחון בין השאר: את מעמדו של פלוני בחברה; עד כמה השתלב בחלוקת והפעלת הכח בחברה; מה מידת השפעתו בחברה; מהי מהות הפעולות שביצע; האם היה בכוחו להשפיע על הכוונת ענייניה של החברה; מהן הסמכויות שהיו בידו; וכן מהו האופן שבו תפס פלוני את תפקידו וכיצד תפסו אותו