--- סוף עמוד 81 ---
בסיווג המדויק של תפקידו, אשר נברא באופן מכוון – כלשונו של בית המשפט המחוזי – "בין השמשות של החוק הישראלי".
האם יש צורך בנישול בעלי המשרה הפורמאליים מתפקידם?
205. בפי יגרמן טענה נוספת, לפיה מספר גורמים בפויכטונגר תעשיות העידו כי דרשו הוראה בכתב מגבעוני על-מנת למלא את הוראותיו של יגרמן. מכך מבקש יגרמן ללמוד כי הוא לא היה נושא משרה בקבוצה וכי בעלי התפקידים הפורמאליים לא בהכרח נושלו מתפקידם, כפי שקבע בית המשפט המחוזי.
206. אין בידינו לקבל טענה זו. ראשית, מן הבחינה העובדתית, טענה זו נטענה בעלמא וללא ביסוס של ממש. שנית, מן הבחינה הנורמטיבית, העובדה שהוראותיו של יגרמן היו מקובלות על גבעוני והוא אישרן, או שלעתים נדרש גם אישורו של גורם בעל תפקיד פורמאלי בקבוצה להוראותיו של יגרמן, אינה מעלה ואינה מורידה לענייננו. נחזור ונדגיש, המבחן לסיווגו של פלוני כנושא משרה בחברה הוא מבחן מהותי, הבוחן בין היתר את מעמדו ומידת השפעתו של פלוני בחברה ואת הפונקציות אותן מילא. העובדה שבעלי תפקידים פורמאליים מסוימים בחברות הפכו לחותמות הגומי של יגרמן, או העובדה שלא נוּשלו מתפקידם באופן מוחלט, איננה פוגמת בסיווגו של יגרמן כנושא משרה. ראו למשל:
"The subpara (b)(i) requirement that a person makes, or participates in making, decisions that affect the whole, or a substantial part, of the business of the corporation, does not mean that that person does so as one “in ultimate control” or that the decision makers are not subject to the direction and control of the board" )Grimaldi, Id; at 73(.
ובהמשך:
"That a company has an active director or directors apart from the alleged de facto director, or has a properly constituted and apparently “functioning” board (whatever that might mean in a given setting), does not preclude a finding that the person in question was a director... That person’s activities may, for example, have simply been accepted as of course or acquiesced in by the de jure director(s) whatever their formal powers may have been to disavow them. Or they may be acting together “on an equal footing"... in directing the affairs of the company" (Ibid; at 74).
--- סוף עמוד 82 ---
וראו גם: