221. עמדנו על עמימותו של מושג השליטה, משמעותו בהקשרים שונים והיותו מושג המכיל בקרבו גוונים ודקויות לרוב. נפנה אפוא לבחון את ההגדרות הספציפיות שקבע המחוקק למושג זה במסגרת חוק ניירות ערך וחוק החברות.
222. המונחים הרלבנטיים לעניינו מוגדרים בסעיף 1 לחוק ניירות ערך כדלהלן:
--- סוף עמוד 90 ---
"שליטה" - היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד;
"אמצעי שליטה", בתאגיד - כל אחד מאלה:
(1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
(2) הזכות למנות דירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי;
"החזקה" ו"רכישה", לענין ניירות ערך או כוח הצבעה וכיוצא באלה - בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות, חברת רישומים או בכל דרך אחרת; כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי חברה - גם בידי חברה בת שלה או חברה קשורה שלה במשמע, וכשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי יחיד - יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד;
"החזקת ניירות ערך או רכישתם ביחד עם אחרים" - החזקת ניירות ערך או רכישתם בשיתוף פעולה בין שניים או יותר לפי הסכם, בין בכתב ובין בעל פה; בלי לפגוע בכלליות האמור יראו לכאורה כמחזיקים בניירות ערך או כרוכשים אותם ביחד –
(1) תאגיד המחזיק או הרוכש ניירות ערך (בהגדרה זו - תאגיד) יחד עם בעל ענין בו או עם חברה קשורה שלו;
...
(ההדגשות אינן במקור).
223. סעיף 1 לחוק החברות מפנה אף הוא להגדרת השליטה כמשמעותה בחוק ניירות ערך. הגדרה זו קובעת למעשה מבחן מהותי-איכותי – היכולת לכוון את פעילות התאגיד (ע"א 345/03 רייכרט נ' יורשי המנוח משה שמש ז"ל, פסקה 11 (7.6.2007) (להלן: עניין רייכרט). הפרשנות שניתנה למונח זה היא פרשנות רחבה, השמה דגש על השליטה בכוח, עצם יכולת ההשפעה וההכוונה, ולא על השאלה האם בחר בעל השליטה להפעיל את הכוח האמור בפועל (עניין רייכרט, בפסקאות 12-11). כפי שנקבע בפסיקה במספר הזדמנויות, הקביעה אם לאדם מסויים נתונה היכולת האמורה איננה קשורה בהכרח לשיעור ההחזקה שלו במניות החברה. קיימים מצבים בהם בעלי מניות מחזיקים בחלק קטן מההון, ואף על-פי כן, בסיטואציה מסויימת יחזיקו בכוח המאפשר להם השפעה ממשית על הכוונת הפעילות, למשל כאשר מניות החברה מפוזרות בין מספר גדול מאוד של בעלי מניות בלתי מאורגנים, כאשר אותם בעלי מניות עשויים לשמש "לשון מאזניים" בין שתי קבוצות מצביעים, או כאשר תינתן בידם זכות וטו על עניין מסויים (עניין חדשות ישראל, בעמ' 113). לקיומה של יכולת להכווין את פעילות התאגיד יכולות להיות אינדיקציות שונות, כגון שיעור כוח ההצבעה בו מחזיק בעל המניות, סוג המניות בהן הוא מחזיק, הכוח הנתון לו למינוי דירקטורים, הסכמי שיתוף