--- סוף עמוד 93 ---
as such controlled person to any person to whom such controlled person is liable…unless the controlling person acted in good faith and did not directly or indirectly induce the act or acts constituting the violation or cause of action" (Id. §78t(a)) (ההדגשות אינן במקור).
228. בחינת ההיסטוריה החקיקתית של חוקים אלה מעלה כי הקונגרס נמנע במכוון מלהגדיר את המונח שליטה, וביכר להשאירו כמושג גמיש ועמום המאפשר לבתי המשפט לצקת בו תוכן בהתאם לנסיבות העניין הספציפיות, שלא תמיד ניתן לצפותן מראש (Hollinger v. Titan Capital Corp., 914 F.2d 1564, 1580 n.4 (9th Circuit 1990); Michael Bednarz, "Let's Be Frank: The Future Direction of Controlling Person Liability Remains Uncertain", 46 Suffolk U.L.Rev. 551, 555 (2013) (להלן: Bednarz); Carson, 274; Laura Greco, "The Buck Stops Where?: Defining Controlling Person Liability", 73 S. Cal. L. Rev. 169, 172 (1999) (להלן: Greco)).
229. חוסר הבהירות האמור הוביל לשונות רבה בין פסיקות של בתי משפט שונים, ולאי-ודאות משפטית רבה באשר לגדר האחריות המוטל על-פי חוקים אלו. חלק מבתי המשפט נזקקו להגדרה שהציעה ה-SEC, שלה דמיון רב להגדרות הישראליות לשליטה בחוק ניירות ערך ובחוק החברות:
"The term 'control' (including the terms 'controlling', 'controlled by' and 'under common control with') means the possession, direct or indirect, of the power to direct or cause the direction of the management and policies of a person, whether through the ownership of voting securities, by contract or otherwise" (17 C.F.R 230.450 (1999); 17 C.F.R 240.12b-2 (1999)) (ההדגשות אינן במקור).
230. גם ה-SEC אימצה אפוא בהגדרתה את יכולת הכוונת פעילות התאגיד. קיום השליטה איננו מותנה, גם לפי הגדרה זו, במבחן כמותי של בעלות במניות (שטרן, 38; כהן, 312-313). אכן, בתי המשפט הכירו במצבים מסויימים באמצעי שליטה שונים, פורמאליים ולא פורמאליים. כך למשל התחשבו בתי המשפט בכוחם של נושים ומלווים, במערכות יחסים עסקיות אשר הצד הנשלט תלוי בקיומן באופן מוחלט כגון ספק או לקוח משמעותי, ואפילו במערכות יחסים אישיות ומשפחתיות, כנתונים משמעותיים לצורך קביעתה של שליטה (In re MTC Elec. Techs. Shareholders Litig., 898 F. Supp. 974, 984 (E.D N.Y 1995)); Carson, 286-287).