--- סוף עמוד 94 ---
231. חלק מבתי המשפט הפדראליים הסתמכו על הגדרת ה-SEC ואימצו אותה לשם בחינתה של שליטה, בעוד שאחרים התעלמו ממנה לחלוטין (Greco, 173). אחת מהמחלוקות המרכזיות בפסיקה האמריקאית נוגעת לבחינה האם יש לבחון את מקור הסמכות של השליטה (De jure), באופן המגדיר מראש את בעל השליטה כפועל יוצא של תפקידו בחברה (Authority to Control), או שמא יש לבחון את השליטה המעשית (De facto), הכוח המעשי להשפעה על פעילות התאגיד, במנותק ממקורה המשפטי של שליטה זו (Actual Control) (Carson, 275-276). עמדת ועדת בית הנבחרים האמריקאי בעניין זה היתה כי יש לכלול את השליטה בשני המובנים האמורים (L. Loss & J. Seligman, Fundementals of Securities Regulation, 1707 (1989); גרוס, בעמ' 79).
232. מחלוקת אחרת הנובעת מן העמימות האמורה היא האם יש להוכיח מעורבות אקטיבית של בעל השליטה בעבירה (Culpable Participation)(Lanza v. Drexel & Co., 479 F.2d 1277 (2nd Circuit 1973), או שמא ניתן להסתפק בהוכחת פוטנציאל שליטה ומעורבות בעסקי החברה באופן כללי, ללא צורך בהוכחת מימוש הפוטנציאל בהקשר הספציפי (Potential Control Test) (Metge V. Baehler, 762 F.2d 621 (8th Circuit 1985; Greco, 176-185). נציין, כי בתי המשפט בעניין זה נוטים יותר ויותר דווקא לעמדה האחרונה, המחמירה עם בעלי השליטה. נטייה זו צפויה להתחזק בהתחשב בעמדתה המחמירה של ה-SEC, ונוכח חקיקת הרפורמה הידועה בשם "דוד-פרנק" (the Dodd-Frank Wall Street Reform and Consumer Protection Act, July 2010), אשר הסמיכה במפורש את ה-SEC לנקוט באמצעי אכיפה כלפי בעלי שליטה, בניגוד לעבר (Bednarz, 567-569).
233. מונח נוסף אשר פותח בחקיקה האמריקאית הוא "ההשפעה השלטת" (Controlling Influence), המפורש כשליטה סמויה או כוח סמוי בלא סמכות ישירה לגרום לפעולות, להוציאן אל הפועל, להדריכן או למנוע את ביצוען (אהרוני-ברק, בעמ' 28). ה-Federal Securities Code מגדיר שליטה ככוח ישיר או עקיף להפעיל השפעה שלטת על ניהול החברה או מדיניותה או על פעולות האדם הטבעי, לבד או עם אחרים, באמצעות הסכם, כוח הצבעה או בכל דרך אחרת (Federal Securities Code, §29.202 (American Law Institute, 1980)). בעניין מסויים (בקשר לחוק אחר) הבחין בית המשפט בין "שליטה" לבין "השפעה שלטת", וקבע כי האחרונה מהווה מצב "רך" יותר של השפעה, אשר נמצא בדרגת השפעה נמוכה יותר (Pacific Gas & Elec. Co. v. SEC, 127 F.2d 378 (9th Circuit 1942). ההבדל בין מושגים אלה נתפס אפוא כעניין של מידה (גרוס, בעמ' 79).