--- סוף עמוד 99 ---
מספר סיכונים מרכזיים אפשריים כפועל יוצא ממצב זה: הראשון הוא ניתוב רווחי החברה לבעל השליטה באופנים שונים, כגון עסקאות של מתן שירותים או קניית נכסים בין החברה לבעל השליטה, מינוי לתפקיד בכיר וקבלת תנאי שכר מפליגים, עסקאות מימון בתנאים נוחים וכדומה. במבנה שליטה פירמידאלי, משמעות הדבר היא שתיעול הנכסים יעביר את ההון מהחברות שבתחתית הפירמידה לחברות שבראשה, על חשבון בעלי מניות אחרים שבכל חברה (טיוטת המלצות ועדת הריכוזיות, בעמ' 75-74). סיכון אפשרי נוסף הוא יצירת מצב של שוק הון פנימי בין החברות שבפירמידה, באופן שבו מועבר ההון בין חברות באמצעות הלוואות, הנפקות פרטיות, ועסקאות בעלי עניין. בעל השליטה עשוי להעדיף השקעה במיזמים רווחיים פחות, אך ורק בשל העובדה שהמיזם מבוצע בתוך הקבוצה. העדפה כזו מעוותת את הקצאת המשאבים ועלולה לפגוע בבעלי המניות האחרים, אשר היו יכולים לקבל תשואה גבוהה יותר מפעילויות אחרות (שם). סיכונים נוספים שניתן למנותם הם פגיעה אפשרית באיכות ניהול החברה, וכן נטייה ללקיחת סיכונים עודפים, לאור העובדה שבעל השליטה כמעט ואיננו חשוף לסיכון של הפסדי הון מחד גיסא, ובמקרה של רווחים יוכל לתעל את הרווחים לכיסו הפרטי, מאידך גיסא (שם, בעמ' 76). באופן אמפירי הוכח כי ביצועיהן של חברות הנכללות בפירמידה נחותים מאלו של חברות מקבילות (אהרוני-ברק, בעמ' 41; ראו גם רע"א 2903/13 אינטרקולוני השקעות בע"מ נ' שמואל שקדי, פסקה 3 לפסק דינו של השופט נ' הנדל (27.8.2014)). ראוי לציין, כי מעבר לסיכון של פגיעה בבעלי המניות האחרים, מבנה האחזקות הפירמידאלי הוא בעייתי מבחינה כלכלית-מערכתית, בשל הפגיעה בתחרותיות, בשקיפות, בשיתוף פעולה אפשרי בין תאגידים פיננסיים וריאליים (שם, בעמ' 41-40), ובסיכון המערכתי של פגיעה כוללת בכל שדרת פעילות הקבוצה ותגובת שרשרת בשוק כולו (טיוטת המלצות ועדת הריכוזיות, בעמ' 77). מכל מקום, סיכונים אלו אינם מענייננו כאן.
246. עינינו הרואות, כי בעיית הנציג הנובעת מן ההפרדה בין בעלות לבין שליטה הולכת ומתגברת, ככל שגדל הפער האמור כתוצאה ממבנה אחזקה פירמידאלי. עובדה זו משליכה על השיטה הראויה לבחינת האחזקות בשרשור חברות בהקשר הרלבנטי. באופן כללי ניתן לומר, כי גם ההבדל בין שתי השיטות לבחינת האחזקות בשרשור חברות נוגע להפרדה בין בעלות לבין שליטה. בעוד ששיטת המכפלות עוסקת בבדיקת שיעור הבעלות, שיטת איתור בעל השליטה כשמה כן היא – עוסקת בשליטה. בעניין חדשות ישראל העדיף בית משפט זה את שיטת המכפלות, לאור תכליתה של דרישת "הישראליות" המבקשת לרדת לחקר "מצב האחזקות האמיתי", ולמפות באופן מדויק את כל גורמי ההשפעה בתאגיד המשתתף במכרז – אפילו אין בידם שליטה (כפי שצוטט לעיל, שם, בעמ' 126). ענייננו כאן – שונה.