254. יתרה מכך, ההצדקה הערכית להטלת אחריות פלילית נובעת, מיניה וביה, מעצם מעורבותו של בעל השליטה ויכולתו להכווין את פעילות התאגיד (עניין רייכרט, בפסקאות 10-9). כפי שכבר ציינו בהקשר דומה, בפרק העוסק בהגדרת המונח נושא משרה, עצם כוחו ומעמדו של בעל השליטה מטיל עליו את האחריות לכלכל את מעשיו בהתאם. בהשאלה לדבריו הידועים של הדוד בן לאחיינו פיטר פארקר (הידוע יותר בכינויו כ"ספיידרמן"): With great power comes great responsibility"". ולהבדיל, בלשונו הזהב של הרמב"ם: "ובעניין זה אמר שלמה 'שמח בחור בילדותך... ודע, כי על כל אלה יביאך האלוהים במשפט' (קוהלת יא,ט) – כלומר דע שיש בידך כוח לעשות, ועתיד אתה ליתן את הדין" (ר' משה בן מימון, משנה תורה, הלכות תשובה, ה, ט).
255. עלינו לזכור, כי הטלת אחריות פלילית בעניינים אלו נובעת, בראש ובראשונה, מהאינטרס הציבורי החיוני של הבטחת אמון המשקיעים בשון ההון בכלל, ובניהולן של חברות ציבוריות בפרט (עניין ערד, בעמ' 334). קיימת זיקה הדוקה בין קיומו של מידע אמין ומלא בשוק ניירות ההון, באופן המספק את צרכי המשקיעים, לבין קיומו של שוק יעיל כלכלית (עניין ברנוביץ נכסים, בעמ' 832-831). עניין זה קשור גם בצורך הציבורי באַחְרָיוּתִיוּת (Accountability). על משקיעים לדעת כי הם נמצאים "בידיים טובות", וכי קיים גורם אשר יקח אחריות על פעולות מרמה בחברה המסכנות את השקעתם (Greco, 186). בחירתה של שיטת איתור של בעל השליטה איננה אפוא נקיטה בפרשנות מרחיבה, אלא פרשנות מתחייבת מתכלית החוק.
256. הפועל היוצא מהכרעה זו, הוא כי אין קושי בייחוס השליטה לגבעוני והבי בפויכטונגר תעשיות ובבנותיה, ככל שיידחו הטענות הקונקרטיות נגד קביעות בית המשפט המחוזי בדבר שליטתה של משב בפויכטונגר תעשיות. טענות אלו יבחנו להלן.
סוגיית השליטה – שליטתה של משב בפויכטונגר תעשיות
--- סוף עמוד 103 ---
257. עיקרי הכרעת בית המשפט המחוזי ביחס לשליטת משב על פויכטונגר תעשיות, וכן עיקרי טענות הצדדים פורטו בפרק הצגת הדברים (לעיל, פסקאות 22-15; 71-67; 122-120). על מנת להקל עם הקורא, נזכיר את הנקודות המרכזיות. אין חולק על העובדה שהמערערים תפקדו כקבוצה אחת, שיתפו פעולה באופן עקבי וברור ומינו איש את רעהו לבעלי תפקידים בכירים בכל חברות הקבוצה. עוד אין מחלוקת על כך שמשב החזיקה בפועל ב-24.99% ממניות פויכטונגר תעשיות. על בסיס נתונים אלו, ובהתחשב באחוז האחזקה של משב, קבע בית המשפט המחוזי, ובצדק, כי על המדינה מוטל הנטל לשם הוכחת קיומה של שליטה, אם כי מדובר בנטל שאינו מכביד. את הראיות המרכזיות שהביאה המדינה בכדי להרים נטל זה ניתן לחלק לשתי קבוצות: