--- סוף עמוד 110 ---
התעשייתית, ומאופיו ואישיותו של פלד שהיה נכון לעזור ולסייע בכל עת שהדבר נתבקש. עם זאת, לטענת פלד קיים מרחק רב בין התנהלות זו לבין קביעה משפטית לפיה מדובר למעשה בבעל שליטה. פלד מפנה בעניין זה לעדותו של יעקב בכרך, מנכ"ל פויכטונגר השקעות, לפיה קיבל הוראות והנחיות מדירקטוריון החברה בלבד, ולא מכל גורם אחר, לרבות פלד, וכי פניותיו אל פלד נבעו מהערכתו אליו ואל כישוריו וקשריו. מכל מקום, פניות אלו לא נגעו לענייניה השוטפים של החברה וכמובן שלא בעניין הדו"חות הכספיים שלה. הדבר גם עולה, כך נטען, מעדויות יתר חברי דירקטוריון החברה אשר אישרו כי מעולם לא קיבלו הנחיות מפלד.
272. גם בעניין זה אין בידינו לקבל את טענות המערערים. בית המשפט המחוזי אכן ציין כי פלד וגבעוני לא היו נושאי משרה בחברה ואף לא החזיקו בכמות מניות המספקת לשם העמדת חזקה כמותית לשליטה. יש טעם בטענת יגרמן לפיה בהתחשב בשיעור המניות המוחזקות, בעוד הנטל על המדינה להוכחת שליטתה של משב בפויכטונגר תעשיות לא היה מכביד, הנטל בענייננו משמעותי בהרבה. עם זאת, סבורנו כי צדק בית המשפט בפסיקתו כי המדינה עמדה גם בנטל זה.
273. כזכור, המבחן לקיומה של שליטה הוא איכותי-מהותי – יכולת ההשפעה וההכוונה. מבחן זה הוא מבחן עובדתי הנדרש לנסיבות העניין הספציפיות. בית המשפט המחוזי הסתמך בהכרעתו על ראיות רבות מהן היה ברור כי מובילי המהלכים בקבוצת קרן פלד, חייל ופויכטונגר השקעות היו יגרמן, פלד וגבעוני. הדבר נלמד מפורשות גם מדברי המערערים עצמם וגם מדברי נושאי המשרה בחברה, אשר הבינו כי הם אלו "המושכים בחוטים", בין אם הדבר היה מעוגן בנהלים מפורשים, בין אם לאו. מסקנה זו ניכרת גם ממעורבותם הברורה של פלד וגבעוני בכל המהלכים המרכזיים בחברה, במינוי דירקטורים מטעמם וביכולתם לתת הנחיות והוראות אופרטיביות למנהל החברה, כגון בעניין נהלי הדיווח (ת/1191). מדובר אפוא במסקנות עובדתיות של בית המשפט המחוזי, בהן לא ראינו לנכון להתערב. בית המשפט בחר גם שלא לקבל את טענת פלד לפיה כאשר בחר להשפיע על פעילות בחברה הוא דאג להתמנות באותה חברה לתפקיד רשמי, וגם בכך אנו סבורים כי אין לערכאת הערעור להתערב.
274. כמותן הרבה של הראיות שהביאה המדינה, כמו גם איכותן אשר התבטאה באמינות, גיוון והתבססות על מקורות שונים בעל-פה ובכתב, כל אלה מביאים למסקנה הברורה כי גם ללא תואר רשמי, היו פלד וגבעוני מתווי המדיניות בקרן פלד, חייל ופויכטונגר השקעות, ולפיכך, בהתחשב בהגדרה שבחוק ניירות ערך – גם בעלי השליטה בחברות אלו. ראוי להזכיר, כי גם אם לא תמיד השתמשו המערערים ביכולתם