--- סוף עמוד 111 ---
זו, וגם אם ניסחו את הדברים כ"הצעה" – הרי שהמבחן לקיומה של שליטה הוא מבחן היכולת, ולא ההכוונה בפועל. עצם העובדה שהדבר נעשה מפעם לפעם (כמו בעניין נהלי הדיווח), מורה על קיומה של יכולת זו. אכן, יתכן ומקורה של אותה סמכות לא היה נעוץ בכמות אחזקות המניות שבידי פלד וגבעוני, אלא בנתונים אחרים כגון קשריהם, כישוריהם ואחזקותיהם בענף התעשייתי. עם זאת, מקורה המשפטי העמום של אותה יכולת שליטה אינו רלבנטי, שעה שהוכח כי אכן אלו היו פני הדברים בחייה היומיומיים של החברה. עוד יצוין, כי המערערים לא הצביעו על גורם אחר אשר לדעתם הכווין בפועל את פעולות חברת קרן פלד, וזאת על אף שהיו בעלי מניות בשיעור אחזקות גבוה יותר מפלד וגבעוני. סבורנו כי גם עצם שינוי שמה של החברה מחברת ז'ק מיטרני בע"מ לקרן פלד מדברת בעד עצמה. החברה הציבה את פלד בראש החברה, חרטה את שמו על דגלה וסרה למרותו. מכל הראיות האמורות, המסקנה המתבקשת היא שפלד וגבעוני אכן היו בעלי השליטה בקבוצת קרן פלד, חייל ופויכטונגר השקעות.
מעמד עדותו של יצחק שנהב
275. יצחק שנהב, אשר שימש בתחילה כסמנכ"ל הכספים של משב, ולאחר מכן של קבוצת פויכטונגר תעשיות כולה, זומן להעיד מטעם התביעה והעיד ארוכות לפני בית המשפט המחוזי. עדותו עסקה במגוון נושאים, וביניהם משיכות הכספים מושא האישומים הראשון והשני; מודעותו של פלד למשיכות האמורות, מושא האישום השלישי; הפקת הערבויות הבנקאיות מטעם פויכטונגר תעשיות, מושא האישומים הרביעי והחמישי, וכן הליך הכנת הדו"חות הכספיים של חלק מהחברות, שהעיכוב בפרסומם ביסס את האישומים העשירי והאחד-עשר.
276. תפקידו של שנהב, מעמדו וקרבתו לאירועים, כמו גם הליך חקירתו על-ידי רשויות התביעה, היו נושא לטענות קשות מצד המערערים בבית המשפט המחוזי, ביחס למעמד שיש לתת לעדותו. בראשית חקירתו, נחקר שנהב באזהרה ארבע פעמים ומסר הודעות מפורטות, אך לאחר מכן בחר לשמור על זכות השתיקה בעצת עורך דינו במהלך שלוש חקירות נוספות. אחר הדברים האלה, זומן שנהב לשימוע וביום 11.7.2005 הודיעה באת כוח המדינה כי פרקליטת המחוז החליטה שלא להגיש, בשלב זה, כתב אישום בעניינו. לאחר מתן ההודעה האמורה נחקר שנהב שוב, הפעם שלא באזהרה וכעד בלבד. בחקירות אלה הרחיב בדיבור באשר לאחריותם של המערערים ביחס לאירועים השונים מושא כתב האישום. מהלך הדברים האמור הביא את
--- סוף עמוד 112 ---