בחלק שעסק בראיות הכלליות ששימשו בהרשעתו של קלנר, עמדתי על מאמציו הכושלים של קלנר להרחיק עצמו ממעגל השוחד, כפי שנעשה במקרה זה. כך, בעוד שבחקירתו במשטרה, הכחיש קלנר כל ידיעה באשר לתשלומים משנת 2004, בעדותו בבית משפט קמא, קלנר אמנם סיפק הסברים לתשלומים, אך עדיין ניסה להתנער מאחריותו הישירה לאישורם של התשלומים, אף שבין היתר, ספרן ואפרת הסבירו כי קלנר עמד מאחורי הוראות התשלום. זאת ועוד, קלנר אמנם לא הרחיב על כך בערעורו, אך בעדותו הוא ניסה לספק הסבר לכך שתשלומים אלה לא אושרו בוועדת ההיגוי, לפיו התשלומים הועברו לדכנר בסמוך למועד שבו ספרן אמור היה לסיים את תפקידו, וייתכן שספרן, שכבר היה עם "רגל אחת בחוץ" שכח לטפל בנושא:
"אמנון ספרן שעוד יהיה כאן בזמן הנראה לעין, היה שבועיים לפני עזיבה, ולפי דעתי המעשה ה'חמור' שהוא לא העביר את זה בצורה מסודרת, הנוהל שהוא יודע שצריך להעביר את זה גם לארנון, וארנון צריך להעביר את זה לאפרת ואז להוציא פרוטוקול, זה לא התבצע" (עמ' 6212 לפרוטוקול).
יצוין, כי בהמשך עדותו של קלנר התברר כי בעת אישור התשלומים לדכנר, לספרן נותר למעלה מחודש בתפקידו. בהמשך עדותו, קלנר הטיל אחריות גם על ברודנר על שלא בא להתריע בפניו על כך שאושרו לדכנר תשלומים שלא לפי כללי
--- סוף עמוד 369 ---
ההסכם בין הזרע לבין קלדש, כלומר בלי אישור ועדת ההיגוי, ובלי שהתקבלו חשבוניות:
"... מאמצע 2004 ברודנר נמצא בשני כובעים, היה משהו לא בסדר עם שני התשלומים האלה, היה צריך לדעת עליהם כמנכ"ל, ואם הוא לא ידע בטח העירו את תשומת ליבו כפי שהעירו את תשומת ליבו של ספרן ... ואם היה משהו לא תקין, מכל מיני סיבות, היו צריכים לבוא אלי ולהגיד אדון קלנר, משהו לא תקין, ברודנר לא בא להעיר את תשומת ליבי ... " (עמ' 6214 לפרוטוקול).
גרסה זו של קלנר, המתנערת לחלוטין מאחריות לכך שהתשלומים לדכנר לא אושרו בוועדת ההיגוי, מוקשית ואף פוגמת במהימנותו. לעיל הוסבר, כי אף אם לקלנר היתה מעורבות עמוקה בגיוסו של דכנר לעבודה בהזרע ובגיבוש הסכמי השכר עמו, אין לצפות ממנו כי בהמשך גם ינהל מעקב אחר החשבוניות שדכנר הוציא או לא הוציא. עם זאת, לגבי התשלומים משנת 2004 מצב הדברים הוא אחר – קלנר אישר לדכנר תשלומים בסכומים משמעותיים בלי הסכם או כל מסמך אחר המעגן את מטרת התשלומים. קלנר, חבר בוועדת ההיגוי ובעל עניין שהזרע תשפה את קלדש בעבור הוצאותיה עבור סכום כה משמעותי, בוודאי בשעה שמצבה של קלדש אינו משופר, מאשר לשלם לדכנר סכום משמעותי בלי להורות או לוודא כי התשלום יאושר על-ידי ועדת ההיגוי, כנדרש. תשובתו של קלנר לדברים התמצתה בהסרת האחריות מעל כתפיו והטלתה על אחרים. אציין גם, כי טענתו של קלנר לפיה היה זה באחריותו של ברודנר לבוא ולהתריע בפניו על כך שהתשלומים לא אושרו כנדרש אינה לגמרי ברורה, שהרי ברודנר, כחבר ועדת ההיגוי, לא ידע על התשלום מן הטעם הפשוט שהדבר לא הובא לאישורו.