--- סוף עמוד 395 ---
פרשת קרקעות המלח – ערעורו של דני דנקנר
עיקרי העובדות וההרשעה
2. בשנת 1996 נחתם הסכם עקרונות בין חברת תעשיות מלח בע"מ (להלן: תעשיות מלח) לבין מִנהל מקרקעי ישראל (להלן: המִנהל). הסכם העקרונות עסק בקרקעות שהחזיקה תעשיות מלח בעתלית ובאילת. נקבע בו בין היתר כי ייעוד הקרקעות ישונה למגורים, תיירות ומסחר. מדובר היה בעסקה בעלת השלכות כלכליות משמעותיות ביותר, בשווי מאות מיליוני שקלים. בשנים שלאחר מכן גובש הסכם מפורט, ובו מתווה אופרטיבי למימוש הסכם העקרונות. טיוטת ההסכם המפורט אושרה בשנים 2005-2003 בידי המִנהל, מועצת המִנהל והיועץ המשפטי לממשלה.
בשנים הרלבנטיות, שבמהלכן גובשו ואושרו ההסכמים, כיהן דני דנקנר כיו"ר הדירקטוריון של תעשיות מלח. מתוקף תפקידו הקדיש דנקנר זמן ניכר לטיפול בעסקת קרקעות המלח. יעקב אפרתי שימש בתפקיד מְנהל המִנהל. מאיר רבין, שהוא אחיינו של אפרתי, עבד במשרדו של עד המדינה שמואל דכנר.
במהלך אותן שנים העביר דנקנר לטובת רבין כ-1,310,000 ₪. הכספים הועברו דרך חברת ש.א.ד., שהייתה בבעלותו של עד המדינה. אין מחלוקת בין דנקנר לבין התביעה על עצם העברת הכספים, ועל כך שהם הועברו לטובת רבין בקשר לעסקת קרקעות המלח. אגב, רבין איננו שותף לחלוטין להסכמה אחרונה זו; אתייחס לכך להלן בחלק שעוסק בערעורו של רבין. המחלוקת מתמקדת בשאלה האם תכלית ההעברה הייתה כשרה. דנקנר גורס כי הכספים שולמו בתמורה לכך שרבין סייע בקידום עסקת קרקעות המלח, תוך שהוא נוקט מהלכים שונים למול המִנהל ולמול גורמי ממשל אחרים. בשל כך לא דבק, לשיטת דנקנר, אפילוּ שמץ של פליליוּת בהעברת הכספים. ברם בית המשפט המחוזי, בהכרעת דינו, דחה גישה זו. נפסק כי דנקנר העביר כספים לרבין על-מנת שרבין יפעל בדרכים פסולות לקדם את עסקת תעשיות מלח: ישלם שוחד לאפרתי, מְנהל המִנהל, או יניע את אפרתי לפעול במשוא פנים או בהפליה במסגרת תפקידו הציבורי. לנוכח קביעה זו הרשיע בית המשפט המחוזי את דנקנר ורבין בעבירה של תיווך בשוחד - סעיף 295 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין או החוק).
--- סוף עמוד 396 ---
הרשעתם של רבין ודנקנר בעבירת תיווך בשוחד הביאה להרשעתם בעבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון). זאת משום שהפקידו את כספי השוחד בחשבונהּ של חברת ש.א.ד., והוציאו חשבוניות כוזבות של החברה במסווה של "עסקאות ייעוץ". בנוסף הורשע דנקנר לבדו בעבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד לפי סעיף 423 לחוק העונשין, בגין קבלת החשבוניות הכוזבות של ש.א.ד. והכללתן בספריה של תעשיות מלח.