להשלמת התמונה יוער כי אפרתי הואשם בבית המשפט קמא בכך שקיבל שוחד בסך 45,000 ₪ מדנקנר, באמצעות רבין. בית המשפט המחוזי זיכה את אפרתי מחמת הספק. כך, למשל, צוין בהכרעת הדין שרבין נהג לשלם לעובדי ציבור שוחד במזומן, בעוד שאצל אפרתי - על פי גרסת התביעה – רבין הפקיד את כספי השוחד בחשבון הבנק. סופו של דבר זוכה אפרתי מן המיוחס לו. המדינה לא ערערה על הזיכוי.
הערעור שלפנינו מתמקד, אפוא, בראש ובראשונה בהרשעה לפי סעיף 295 - תיווך בשוחד. בשל חשיבות העניין אתייחס תחילה במישור הכללי לפשרו של הסעיף, תכליותיו וגבולותיו.
תמצית המחלוקת בתיק שלפנינו: סעיף 295 לחוק העונשין ויישומו
3. בתוך המסגרת הכללית של עבירות השוחד, עוסק סעיף 295 במתווה ייחודי של תיווך בשוחד. כאמור, זהו הסעיף אשר עומד בלב ההרשעות בתיק דנן. על מנת להבהיר את העניין תובא לשון סעיפי המשנה הרלבנטיים:
"(א) המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת על מנת לתת שוחד - דינו כאילו היה לוקח שוחד; ואין נפקא מינה אם ניתנה בעד תיווכו תמורה, לו או לאחר, ואם לאו, ואם התכוון לתת שוחד ואם לאו.
(ב) המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת על מנת שיניע, בעצמו או על ידי אחר, עובד הציבור כאמור בסעיף 290(ב) או עובד ציבור זר כאמור בסעיף 291א(ג) למשוא פנים או להפליה - דינו כאילו היה לוקח שוחד.
(ג) הנותן כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת למקבל כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) – דינו כדין נותן שוחד [...]".
סעיף קטן (א) עניינו שוחד כסף: גורם בעל עניין נותן מתת למתווך, על מנת שהמתווך ייתן שוחד. סוג זה של תיווך בשוחד כולל את סעיף קטן (ג) – אשר מתייחס
--- סוף עמוד 397 ---
לנותן השוחד; ואת סעיף קטן (א) – אשר מתייחס למתווך, וקובע כי דינו כאילו היה לוקח שוחד.
על פי לשון החוק נדרש שהעברת הכסף למתווך תהיה "על מנת לתת שוחד". רכיב זה הוא חלק מן היסוד העובדתי של העבירה, ומבטא את תכלית מסירת המתת וקבלתו. אולם יש לשים לב כי העבירה משתכללת אפילו אם לא ניתנה למתווך תמורה בעד תיווכו; אפילו אם המתווך לא התכוון לתת שוחד; ואפילו אם בפועל לא ניתן השוחד (יעקב קדמי על הדין בפלילים חלק רביעי 1792-1790 (2006) והפסיקה שם). נניח, למשל, שראובן מסר לידידו שמעון 10,000 ₪, וביקש ממנו לתת את הכסף בתור שוחד לפקיד מסוים. שמעון הבטיח לראובן שכך יעשה, ואף סירב לקבל שכר תמורת פעולותיו. נניח גם שלשמעון לא הייתה מלכתחילה כל כוונה למסור את הכסף לפקיד, והוא למעשה הונה את ידידו ראובן ושלשל את כל הכסף לכיסו. בפשטות, גם במצב זה ניתן יהא להרשיע את ראובן ושמעון בעבירה של תיווך בשוחד.