--- סוף עמוד 406 ---
9. נחזור להגדרות ראשונות. סעיף 295(ב) דורש כי המתווך יקבל כסף כדי להניע עובד ציבור למשוא פנים או להפליה. הווה אומר, פלוני שילם כסף כדי להשיג אחת מתכליות אלו. כאמור, בשוחד כסף ניתן להרשיע אף אם המתווך לא קיבל תמורה ולא התכוון לשחד את עובד הציבור. בשוחד הנעה, אי-קבלת תמורה או העדר כוונה לעשות את המעשה הפסול – מונעים הרשעה. לדעתי, שוני זה נובע מכך שהעבירה של שוחד הנעה מצויה מלכתחילה בשטח אפור יחסית.
בבוא בית המשפט לפרש את המונחים "משוא פנים" ו"הפליה" – עליו להנחות עצמו בין היתר על פי מספר כללים. ראשית, מאחר שהמתווך מקבל טובת הנאה – בירור האשמה יסתייע בגילוי ההסכם בין המשלם למתווך, דהיינו לשם מה ניתנה טובת ההנאה. שנית, הואיל ובירור ישיר כזה איננו תמיד אפשרי, הפעילות של המתווך עשויה ללמד על מטרת התשלום. שלישית, קל יותר לזהות שוחד הנעה ככל שתכלית השוחד להניע את עובד הציבור לסטות מהדין. רביעית, באשר לסטייה מן הנוהל, יש לבחון את העניין תוך רגישות לשיקול הדעת המוענק לעובד הציבור. שוני ביישום הנוהל עשוי לנבוע מאופיו הגמיש ומהנסיבות של המקרה הקונקרטי. במצב כזה התוצאה איננה מלמדת על קיומו של פסול. חמישית, סטייה קלה – גם אם היא איננה נובעת משיקול דעת ענייני - לא בהכרח תבסס שוחד הנעה. שישית, שוחד הנעה עשוי לכלול בתוכו גם מצב בו עובד הציבור קיבל בסופו של דבר החלטה עניינית, אך סטה מהפרוצדורה של קבלת ההחלטה. שביעית, נדרשת זהירות בבוא בית המשפט לבחון את טיב ההתקשרות עם המתווך. הכוונה היא למשל לבחירת מאכער בשל כישוריו וקשריו. ניסיונו עשוי לתרום לשני ההיבטים. הוא עבד ברשות ומכיר את העובדים ואת הנהלים. בחירת מאכער כזה איננה מלמדת על עבירה. זאת כל עוד התשלום לא נועד לכך שהוא ישיג יתרון פסול על פי הדין או הנוהל.
דוגמא מובהקת לשוחד הנעה היא אם פלוני שוכר מאכער על מנת שישיג לו אישור בנייה, על אף שהדין איננו מאפשר הענקת אישור במצב זה. דוגמא ברורה נוספת היא פלוני אשר שוכר מאכער על מנת שהלה ישיג עבורו מידע חסוי שנצבר במחשבי הרשות, ושיכול להקנות לו יתרון מסחרי על פני מתחריו. כמובן, פעולות כאלו נגועות מטבען במשוא פנים או בהפליה, שהרי אדם מן היישוב לא היה מקבל את אישור הבנייה או את המידע החסוי בהתאם לכללים הרגילים, בעוד שלנותן השוחד ניתנה "הנחה".
דוגמאות אלו הן פשוטות. בה בעת, אף במקרים הקשים יותר להכרעה אל לפרשנות להיות רחבה מדי או מצומצמת מדי. מצד אחד אין לקבוע כי איסור זה, על פי