--- סוף עמוד 418 ---
לענייננו תובאנה מספר דוגמאות רלבנטיות. סעיף 1 לחוק הבריטי מונה מספר חלופות לעבירת השוחד. בין היתר, על פי סעיף 1(2):
"A person ('P') is guilty of an offence if… P offers, promises or gives a financial or other advantage to another person, and… P intends the advantage to induce a person to perform improperly a relevant function or activity".
כלומר, אדם עובר על עבירת שוחד אם הוא מציע לפלוני "יתרון" (advantage), על מנת שאותו פלוני יבצע "שלא כראוי" (perform improperly) פעולה "רלבנטית" (a relevant function or activity). סעיף 3 מבאר כי על מנת שפעולה מסוימת תיחשב "רלבנטית", יש לבדוק למשל האם "צפוי" שהפעולה תתבצע בתום לב וללא משוא פנים (a person performing the function or activity is expected to perform it in good faith / impartially). סעיף 4 מפרש כי ביצוע "שלא כראוי" הוא כזה שמפר את הציפיות בקשר אליו (A relevant function or activity is performed improperly if it is performed in breach of a relevant expectation). כלומר, "מבחן הצפיות" מהווה חלק אינטגרלי מיסודותיה של עבירת השוחד בחוק החדש. בהקשר זה מבהיר סעיף 5 לחוק:
"For the purposes of sections 3 and 4, the test of what is expected is a test of what a reasonable person in the United Kingdom would expect".
על מנת לבדוק מה נחשב ל"צפוי", יש לאמץ סטנדרט אובייקטיבי: מה אדם סביר היה מצפה. המבחן מתמקד באדם הסביר "תוצרת בריטניה". זאת לא על מנת לקבוע סטנדרט של רשלנות, אלא אמת מידה לפלילים.
אלו הן דוגמאות אשר ממחישות לטעמי את העמימות הטבועה בהגדרת העבירה בדין האנגלי: החוק דורש כי השוחד ישולם בגין ביצוע לא ראוי של פעולה רלבנטית. לשם כך יש להפעיל את מבחן הצפיות של האדם הסביר. מנקודת מבטו של המשפט הפלילי, ההגדרה תלויה בהבנת האדם הסביר. עניינים אלו אינם פשוטים כלל ועיקר. כמובן, אינני מחלק ציונים לחוק החדש של הממלכה המאוחדת. כוונותיו החיוביות ברורות, ועל המלאכה שקדו במשך שנים רבות. המטרה היא להצביע על הקושי המובנה הבא: ככל שהמחוקק מעוניין לכסות שטח משפטי רחב יותר, כך העבירה מוגדרת בצורה כללית יותר. הרושם הוא שהקשיים שם, כגון רמת ההפשטה הגבוהה שהחוק נוקט בה, הם רבים ביותר לעומת המצב כאן.
--- סוף עמוד 419 ---
המסע ההשוואתי לא נועד להתעלם מן הבעיה או מן האתגר במשפט הפלילי. חשוב שההגדרות תהיינה ברורות יותר. כך, למשל, בארצות הברית מוכרת הדוקטרינה במשפט הפלילי של void for vagueness. לכן על הקהילייה המשפטית בארץ לשאוף, בד בבד עם מלחמה אינטנסיבית נגד השוחד, להגדרת מונחי העבירה בבהירות רבה ככל הניתן. בכל הקשור לסעיף 295 – אנו בתחילת הדרך. התקווה היא שההגדרות שניתנו באשר לסטייה מן הדין ומן הנוהל – תסייענה במלאכה של הגדרת האיסור הפלילי בדרך בהירה ככל שניתן, תוך הגנה על זכויות הנאשם. נדמה כי יש להמשיך ולחתור להגשמת יעדי המשפט הפלילי, להגנה על האינטרס החיוני של מאבק בשחיתות, ולשמירת תכליות המשפט הפלילי מנקודת מבטו של הנאשם. היעד – הגברת המאבק נגד שחיתות, הפליה ומשוא פנים. הזהירות בדרך – חקיקה ופסיקה שתואמות את עקרונות השיטה. היעד והזהירות בדרך מתבקשים כאחד.