דוגמה שנייה היא עבודתו של רבין בקשר ל"ועדת סון". מדובר בוועדה בראשות עו"ד אורית סון, מטעם היועץ המשפטי לממשלה, אשר נדרשה לבדוק את ההסכם בין תעשיות מלח לבין המִנהל. במסגרת עבודתה ביקשה הוועדה לקבל חומר על אודות עסקאות שנחתמו בעבר במתכונת דומה לעסקת תעשיות מלח. דנקנר העיד כי רבין סייע לו באיתור התקדימים ובהעברתם לידיעת הוועדה.
בית המשפט לא קיבל את גרסתו של דנקנר אף בנקודה זו. הקושי העיקרי, כך נראה, התמקד בכך שדנקנר לכאורה לא נזקק לרבין על מנת לשמוע על בקשתה של ועדת סון. צוין, למשל, שדנקנר נפגש בעצמו – בליווי פרקליטיו - עם עו"ד סון, ושמע ממנה כי היא מחפשת חומרים ותקדימים (עמ' 8411 ש' 27-24; עמ' 8412 ש' 10-8; עמ' 8419 ש' 10-4). מכאן מסקנת בית המשפט המחוזי כי חלקו של רבין בהשגת המידע בקשר לוועדת סון "נותר עלום, כדי לא לומר תמוה" (פסקה 411).
--- סוף עמוד 424 ---
אין בידי לקבל מסקנה זו של בית המשפט קמא. מהחומר עולה אפשרות סבירה ואף למעלה מכך לפיה המִנהל, כטבעו של גוף ביורוקרטי רב זרועות, לא בהכרח מסוגל היה לתאם את הפעולות לאיתור האינפורמציה ולהעברתה בצורה חלקה ומהירה בצינורות המתאימים. החומר מלמד כי ייתכן בהחלט שרבין, כפי שגרסה הסנגוריה, הוא זה שהאיץ את הליך העברת האינפורמציה מהמחוזות למִנהל, ואף וידא כי המידע שנאגר במשרדי המִנהל יזרום אל המקום המתאים (עמ' 6711, ש' 5-1; עמ' 6847, ש' 32-29; עמ' 8409 ש' 5-1; עמ' 8411 ש' 28 – עמ' 8412 ש' 10, 31-28).
דברים אלו מחזקים, לטעמי, את מידת הסבירות של התזה אותה העלתה ההגנה. על פי גישה זו, רבין הועסק מתוך מטרה "לנדנד" באופן תדיר לבעלי התפקידים הרלבנטיים, לעקוב אחר התקדמות הטיפול, ולצייר את מפת האינטרסים שמדריכה את פקידי הרשות. עבודה כזו איננה מתאימה, מטבעה, לכל אדם. היא מצריכה תכונות אישיות מסוימות. היא נשענת על היכרות ישירה של המתווך-המאכער עם המִנהל, כזו שנבנית בהתמדה לאורך שנים.
20. לסיכום חלק זה, ההגנה עמדה על שורה ארוכה של דרכים בהן סייע רבין לדנקנר לקדם את העסקה. כך למשל נטען כי רבין סייע לדנקנר לכונן פגישות עם דמויות מפתח בעלות השפעה על עתיד העסקה, ייעץ לו כיצד לאתר ולהתגבר על חסמים וקשיים שונים בדרך למימוש העסקה, טיפל במיצוי מידע שהיה מצוי באגפים שונים של המנהל וכדומה. במובן זה, רבין פעל כחלק מקבוצת בעלי התפקידים אותם העסיק דנקנר לשם קידום עסקת תעשיות מלח. בתוך קשת אנשי המקצוע שמורה הייתה לרבין משבצת ייחודית. ניתן לומר כי רבין קישר בין החוטים השונים. זאת לעומת גישת המדינה, אשר ממעיטה עד מאד בערכן, ואפילו בעצם קיומן, של פעולות אלו מצד רבין.