--- סוף עמוד 428 ---
כשלעצמו כדי להוכיח, מעבר לכל ספק סביר, שההתקשרות עם המאכער הייתה פסולה. על פי גישת המדינה שהוצגה לעיל, האיסור שבסעיף 295(ב) חל על מתווך שתפקידו להניע עובד ציבור לקבל החלטה מתוך שיקולים זרים. גם על פי גישה זו, שכירת מתווך בשל קשרים משפחתיים או אחרים – לא נועדה בהכרח להניע את עובד הציבור לשקול שיקולים זרים. למשל, נניח שהמאכער נשכר על מנת שישוחח עם גורמים שונים – ביניהם מעביד לשעבר או בן-דוד שהוא כיום עובד ציבור – על ענייני עסקים. אף על פי גישתי, המדד להרשעה על פי סעיף 295(ב) הוא הנעת עובד הציבור לפעול בניגוד לדין או לנוהל, כפי שהוסבר לעיל. שכירת מתווך בעל קשרים משפחתיים או אחרים – אין בה כשלעצמה כדי להוכיח, מעבר לכל ספק סביר, שההתקשרות עם המאכער הייתה על מנת לפעול בניגוד לדין או לנוהל. לא הוכח כי אפרתי היה חייב לפסול את עצמו מלעסוק בתיק שבו היה מעורב רבין, ואף לא נטען כי מצב כזה כשלעצמו הוא אסור על פי דין ונוהל. השאלה האם ראוי לקבוע כללים אתיים כאלה ואחרים איננה הופכת את הבחירה ברבין לעבירה של תיווך בשוחד.
נקודה זו היא בעלת משקל. בהקשרים שונים יש נהלים שונים בדבר מגע בין קרובי משפחה אשר עומדים משני צידי המתרס – למשל מבקש השירות אל מול מקבל השירות. העניין תלוי בין השאר במקום ובטיב הקשר המשפחתי. כאן המדינה לא טענה, כאמור, שחל איסור על אפרתי לטפל בענייני תעשיות מלח בשל כך שאחיינו מעורב גם הוא. לא הוצג איסור המעוגן בדין או בנוהל הנוגע לעצם הטיפול בעניין על ידי אפרתי, אשר זוכה מכל אשמה. אכן הנתון של הקרבה המשפחתית עומד ברקע. באשר למסלול של שוחד כסף, לו בוצע תשלום כזה – ודאי עבירה היא, גם בלא הקשר המשפחתי. באשר למסלול של שוחד הנעה, הקשר המשפחתי לבדו איננו מכונן עבירה. ועדיין, קשר זה עשוי לעורר חשד. אין די בחשד זה כשלעצמו, אך הוא עשוי להצטרף לראיות נסיבתיות אחרות. ושוב חוזרים אנו לשאלה מה הוכח מבחינת הפעילות של רבין, ומה הייתה תכלית העסקתו.
באשר לאופן ההתקשרות בין רבין לדנקנר – נכון הוא שיש קושי בכך שיו"ר חברה גדולה מעביר סכום של 1.3 מיליון ₪ בלא הסכם כתוב, בלא אבני דרך ברורות ובניגוד לפרקטיקה המקובלת בחברה. השאלה היא האם קושי זה, כשלעצמו או בצירוף עם יתר הראיות, הופך את הספק שהעלתה הסנגוריה לבלתי סביר. לטעמי, התשובה היא שלילית. יצוין בהקשר זה כי עולה מהחומר שהתקשרויות נוספות של דנקנר נעשו בלא תיעוד כתוב. למשל, באופן דומה שכר דנקנר את שירותיו של מר מיכה גולדמן על מנת להסדיר פגישה עם מר יחיאל לקט, יו"ר קרן קיימת לישראל. מבלי להביע עמדה באשר לטיבה של ההתקשרות עם גולדמן, יש בכך כדי לחזק את גרסתו של דנקנר לפיה