באשר להקלטה – עמדת המדינה היא שמדובר בהתבטאות אותנטית של רבין, "כמשיח לפי תומו", המלמדת על מעורבותו העמוקה במיזמי השוחד של עד המדינה. רבין לעומת זאת טען כי יש להבין את השיחה על פי הקשרה ומטרתה. לדבריו, כוונתו הייתה לשכנע את פרקליטיו של עד המדינה שלא להגיש תביעה אזרחית, ובשל כך הוא "נטל אחריות" על אירועי השוחד ואף הפריז ושיקר. ועדיין, לא ניתן להתעלם מכך שרבין נשמע בהקלטה כמודה בביצוע עבירת שוחד. אולם יש לבחון את תוכן ההודאה. אף לפי גישת המדינה – רבין לא מסר במהלך ההקלטה פרטים ספציפיים, בוודאי לא כאלו הנוגעים לפרשת קרקעות המלח. האמרה מתרכזת, על פני הדברים, בקבלת שיקים ופריטתם ובהעברת תשלומי שוחד. כאמור, תשלום של שוחד כסף לאפרתי – לא הוכח. המשוכה שנובעת גם מזיכויו של אפרתי, אשר זוכה מן האישום בקבלת השוחד, גבוהה. באשר לשוחד הנעה - עניין זה איננו קשור לשיקים ותשלומים, אלא לפעילות מסוג אחר: הנעת עובד הציבור לפעול במשוא פנים או בהפליה. הדברים הנשמעים בהקלטה תואמים את האישומים אשר יוצגו להלן בפרשת הולילנד. בפרשה זו הואשם רבין כי מסר לאליעזר שמחיוף שיקים בסך עשרות אלפי שקלים, בתור שוחד. האמרה עשויה להתייחס, אפוא, להתנהגותו של רבין בפרשת הולילנד. אף אם נניח שיש להותיר את ההרשעה של רבין בפרשת הולילנד על כנה, וההכרעה בעניין זה תובא בהמשך, אין בכך כדי ללמד על הרשעתו בכל עבירת שוחד שבה הוא יואשם. והרי אף בפרשת הולילנד – רבין הורשע על ידי בית המשפט המחוזי רק ביחס לסדרה אחת של שיקים בסך 95,000 ₪, וזוכה מיתר האישומים שמסתכמים בכ-150,000 ₪. עוד יש לזכור כי בפרשת קרקעות מלח ההגנה הציגה פעילות לגיטימית של רבין, אשר התביעה לא הצליחה לשלול אותה.
--- סוף עמוד 433 ---
25. באשר לעד המדינה, ההישענות על דבריו סובלת משלוש חולשות מרכזיות. ראשית, החולשה בעדות. עדותו של עד המדינה כללה שני נדבכים עיקריים: האחד – אמרתו לפיה היה ברור לו שמדובר בכספי שוחד. אמרה כזו כשלעצמה טומנת בחובה עדות סברה. עד המדינה עצמו הבהיר שהוא איננו מכיר את פרטי הפרשה, ומעורבותו בעסקת תעשיות מלח הייתה שולית למדי. הוא הדגיש כי אינו יכול להעיד מידיעה אישית האם רבין אכן שיחד את אפרתי והאם אפרתי קיבל כסף (עמ' 3464, ש' 17 - עמ' 3465 ש' 17). עד המדינה הוסיף כי למעשה כל שהוא יודע בנושא תעשיות מלח מבוסס על דברים ששמע מרבין (עמ' 620, ש' 25-23). אם כן, ככל שמדובר בהתרשמותו הכללית של עד המדינה – לא רק שעדות זו איננה בעלת משקל, למעשה היא אף איננה קבילה. הנדבך השני הוא אמרתו של עד המדינה כי רבין אמר לו שחלק מהכסף מיועד לאפרתי. זו עדות על הודאת חוץ. היא עדות קבילה.