--- סוף עמוד 673 ---
הרחב יכול להבין, יכול לפרש, מה שלא היה ולא נברא, יכול לפרש, מה שהתביעה טוענת, שכדי להשיג 'הישגים' בפרויקט הולילנד, נתתי לו טובת הנאה. היום זה ברור לי כאור היום, אז זה לא היה ברור לי בכלל, לא הייתי עושה דבר שנוגד את האינסטינקטים האתיים שלי, אילו הייתי ער לזה, לא הייתי עושה את זה [...]" (הכרעת הדין, עמ' 402). היסוד הנפשי ביחס לאישום זה – מתמלא אפוא.
(ד) תשלום לחברת שגיא
81. העובדות הנוגעות לאישום הקשור בתשלום לחברת שגיא מוסכמות ברובן. כזכור, שטרית שיתף את דכנר בבעיית חובו לבנק הפועלים, וזה נחלץ לעזרתו הן על דרך יצירת הקשר עם חברת שגיא, הן בפירעון החוב לבנק הפועלים. ענייננו עתה בתשלום לחברת שגיא. בהעדר מחלוקת על היסוד העובדתי בנושא זה לא הרחבנו בדברים בפרק זה של פסק דיננו, ונעמוד עתה בתמצית על הרקע הצריך לעניין. מפסק הדין של בית המשפט המחוזי עולה כי דכנר היה זה שיצר קשר עם חברת שגיא לצורך חישוב הריבית שהצטברה לחובת חשבון הבנק של חברת שריג שלו היה שטרית ערב. ביום 18.7.2004 נחתם הסכם בין חברת שגיא לבין חברת ש.א.ד שבבעלות עד המדינה לביצוע בדיקה מדגמית של ריביות חובו של שטרית, וזאת תמורת סך של 2,000 דולר (ת/448, עמ' 31-30). בהמשך להסכם זה נקשרו הצדדים בהסכם נוסף מיום 4.8.2004 (שם, עמ' 22-21) לביצוע בדיקה מקיפה, בעלות של 4,000 דולר + מע"מ. בגין התשלום לחברת שגיא הורשע שטרית בלקיחת שוחד בסך כולל של 30,780 ש"ח.
82. בבית המשפט המחוזי לא חלק שטרית על כך שעד המדינה הוא ששילם את החשבון שהגישה חברת שגיא עבור הכנת הדו"ח שנתבקש לצורך המגעים בעניין החוב הכספי לבנק (הכרעת הדין, עמ' 400). עם זאת, לטענתו, שעליה הוא שב כאן, הוא לא היה ער לכך שעד המדינה הוא שנושא בעלות הבדיקה; ואף סבר כי משום שדכנר נהג לסייע לאחרים – אחרים נהגו לסייע לו. על כן, הוא לא חשב שהשירות שהעניקה חברת שגיא היה כרוך בתשלום. לכך מוסיף שטרית כי בניגוד לגרסתו של דכנר הוא לא ביקש ממנו לשאת בתשלום לחברת שגיא, שהרי הוכח כי דכנר היה זה שפנה לחברה בעניינו של שטרית. המשיבה, מצדה, ביקשה שנאמץ את קביעת בית המשפט המחוזי.
83. מבין עמדות הצדדים נראית לי עמדת המשיבה. ראשית ייאמר כי שטרית היה ער לכך שהושקעה עבודה רבה מצד חברת שגיא בבדיקת חובו. בין היתר, שטרית פגש בבעליה של החברה, אמנון שוורץ (להלן: שוורץ), במשרדו (ראו הודעות שוורץ