"כשהוא [דכנר] הוציא את כתב הסחיטה ידעתי בצורה ברורה וחלקה, במיוחד מאדון יצחקניא – שאלתי אותו – אני ידעתי שאנוכי ואנשים שסביבי לא כלולים בכתב הסחיטה. אז עשיתי את החשבון הפשוט לחלוטין: גם אם זה לא נכון ולא נוגע, כל אירוע מסוג זה יעשה נזק אדיר לפרויקט. ואגב, הייתי חכם לפני מעשה ולא אחרי מעשה. וגם אם זה לא נכון, הפרויקט הזה נעצר. זה פאקט [fact, עובדה] שהוא נעצר. ואני מזכיר לך, אדוני, שאני פגשתי את איתן סורוקה, אמרתי לו בדיוק אותו דבר, ואיתן סורוקה היה מוכן להביא מיליון שקל, ודיבר עם היו"ר שלו, והגיעו למסקנה ששווה לתת מיליון שקל – זה לא שוחד – כדי שהפרויקט הזה ירוץ קדימה" (עמ' 6121 לפרוטוקול).
קלנר עמד בעדותו על כך שעסקאות שהיו "בקנה" באותה תקופה עלולות היו להיפגע כתוצאה מחשיפת הפרשה - בין אם דבריו של דכנר נכונים ובין אם לאו. קלנר גם עמד על כך שנותר לו אינטרס אישי-כלכלי בפרויקט הולילנד שעלול היה להיפגע אם הפרויקט ייעצר כתוצאה מ"פיצוצה" של הפרשה:
"ואני עצמי הייתי נפגע גם כן בכמה מיליוני שקלים.
ש: ממה?
ת: כי הייתי בעל מניות. חוץ מזה דכנר היה חייב לי 400 אלף שקל" (שם).
--- סוף עמוד 338 ---
מעבר לכך, בית משפט קמא אמנם ציטט מעדותו של סורוקה באופן שניתן להבין שסורוקה סבר שקלנר מנסה לסייע לדכנר כדי להציל את עורו, אך בעדותו אמר סורוקה גם את הדברים הבאים:
"ש: מה היה האינטרס של קלנר שהדבר הזה לא יתפרסם?
ת: אני אמרתי את זה, מי שבזמנו אני מניח יזם את ההתקשרות עם דכנר, ובתקופה שלו חתמו את ההסכמים עם דכנר, זה היה קלנר, עכשיו אם יש מצב שחוקרים, אז חוקרים גם למה עשית את ההתקשרות, שיכול להיות שהיא הייתה בסדר, אבל מתחילים לחקור למה הייתה התקשרות" (עמ' 1539 לפרוטוקול).
סבורני כי מן האמור עולים הדברים הבאים: ראשית, כי אין ממש בהנחתו של בית משפט קמא כי בכך שקלנר לא זעק נגד 'עלילות הבדים' של דכנר מלמדת בהכרח כי היה מעורב בפרשה והיה מודע לתשלומי השוחד בפרויקטים בהם היה מעורב. לא הוסבר מה מקורה של ציפייה כזו, בפרט שהובהר כי אחרים, חפים מפשע, נקטו דרך דומה לזו של קלנר. מנגד, הובהר גם, כי אף אנשים חפים מפשע הבינו שיש היגיון עסקי בהתגייסות לסייע לדכנר – בלי להתייחס לאמיתות דבריו – שכן עצירת הפרויקט, גם אם לזמן מוגבל, עלולה היתה לגרום לנזק רב יותר מן הסכום שדכנר דרש. שנית, קיימים מספר הסברים, שאף הם בעלי היגיון, לכך שקלנר ראה לנכון להתגייס לעזרתו של דכנר. קלנר היה מושקע בפרויקטים ובעל עניין כספי בהצלחתם. זאת ועוד, כפי שעולה גם מעדותו של סורוקה, אף שקלנר לא נכלל בכתב התביעה, היה זה סביר להניח שאילו הפרשה היתה מגיעה לכדי פיצוץ הרי שקלנר עלול היה להיקלע לקו האש בכל מקרה על רקע היכרותו המוקדמת עם דכנר וקשריהם המקצועיים וייתכן שגם את זאת ביקש למנוע (וראו בעניין זה גם דבריו של עו"ד יצחקניא לרבין בת/479 לפיהם הוא לא יודע אם להאמין לדברי קלנר כי דבריו של דכנר הם ברובם שקריים שכן "לאף אחד אין אינטרס שתהיה תביעה", וזאת בשלב שבו דכנר עוד לא העלה טענות באשר למעורבותו של קלנר בפרשה).
ראוי להזכיר בהקשר זה, כי כאשר בית משפט קמא עמד על התנהגותו "המפלילה" של קלנר הוא התייחס, בין היתר, להשתתפותו בישיבות של דכנר עם עו"ד יצחקניא. נזכיר, כי עו"ד יצחקניא לא ידע, בשלב שבו התקיימו הפגישות, על המעורבות שדכנר מייחס לקלנר בפרשיות השוחד. לפי קביעת בית משפט קמא, עו"ד יצחקניא נחשף למעורבותו לכאורה של קלנר בפרשיות השוחד בשיחה שניהל עם רבין – ת/479. מקריאת תמלול השיחה, ואם אכן יש לייחס לדבריו של רבין את המשמעות
--- סוף עמוד 339 ---
שבית משפט קמא מבקש לייחס להם, עולה כי עו"ד יצחקניא היה מופתע מן הדברים. כלומר, בעוד בית משפט קמא סבר כי ניתן ללמוד על מעורבותו של קלנר בפרשות השוחד מתוך שתיקתו של קלנר להאשמות שהעלה דכנר בישיבתו עם עו"ד יצחקניא (בנוכחות קלנר), הרי שתגובתו של עו"ד יצחקניא למשמע "חשיפת" מעורבותו של קלנר במסכת השוחד היא תגובה המלמדת על הפתעה מהדברים ולא תגובה של מי שהיה אמור לחשוד בקלנר.
זאת ועוד, בית משפט קמא זקף לחובתו של קלנר את העובדה שבעקבות "פיצוצה" של הפרשה קלנר פנה למנהלים בחברות – ספרן וברודנר, כדי לוודא איתם שקבוצת החברות לא היתה מעורבת ביחד עם דכנר בפעילות בלתי חוקית, אף שקבוצת החברות לא נזכרה בכתב התביעה. בית משפט קמא סבר כי פנייה זו "הייתה על-מנת לטכס עצה ולהתכונן בצוותא לקראת ה'מתקפה' נגדם המממשת ובאה" (עמ' 176 להכרעת הדין). לדידי, מסקנה זו אינה מעוגנת היטב בנתוני הפרשה או בראיות. חברת הולילנד פארק פעלה ביחד עם חברת הולילנד תיירות, שבבעלות צ'רני, להקים את פרויקט הולילנד. קלנר לא נשא משרה בהולילנד פארק, ואף טען כי הוא לא היה מעורב בניהול היום-יומי של הפרויקט. ביום בהיר אחד, לטענתו, נחשף קלנר להאשמות קשות וחמורות באשר למעשים אפלים שננקטו כדי לקדם את פרויקט הולילנד, פרויקט שלו היה שותף. אמנם, בשלב זה, הטענות לא היו מוכוונות כלפי החברות שאליהן היה לקלנר קשר, אך האם לא ניתן לצפות ממנו, כבעל עניין בפרויקט, לוודא כי לא דבק רבב במנהלי הפרויקט, בפרט כאשר, כעולה מחקירתו במשטרה, קלנר חשד שדכנר פנה למנהלים בהצעות לפעול בדרכים אפלות כדי לקדם את הפרויקט.
זאת ועוד, קלנר הסביר גם, כי אם ניסה לסייע לדכנר היה זה גם בשל יחסי החברות ששררו ביניהם, אך בית משפט קמא לא ייחס משקל להסבר זה. בעניין זה סבורני, כי יש טעם לפגם בכך שבעוד שבית משפט קמא סבר כי ניתן לגייס את החברות בין דכנר לבין קלנר לזכותו של דכנר, אשר לא היה פוגע לשווא בחברו קלנר, הוא אינו מוכן להניח הנחה דומה לגבי קלנר – מדוע שימהר לזעוק נגד דכנר, להסגירו או להפקירו לשותפים עסקיים שלטענתו עשקו אותו. ראוי להדגיש גם את הדברים הבאים - לא הוברר אם קלנר ידע או חשד שכל ההאשמות שגולל דכנר בכתב התביעה הם כולם בגדר עלילות בדים. אילו קלנר חשד שחלקם נכונים ולצד זאת הבין שדכנר מעוניין לסבך גורמים בעלי פרופיל ציבורי, ניתן להבין את חששו כי בדרך זו או אחרת הוא ישורבב לפרשה - בין אם הוא אכן מעורב בה ובין אם לאו, ובין אם הוא נזכר בכתב התביעה ובין אם לאו. בהחלט ניתן היה לקוות שאדם כקלנר, ולמעשה כל אדם, הנתקל בסיטואציה כזאת, יזעק חמס ולא ינסה להשביע את רעבונו של מעליל העלילות או
--- סוף עמוד 340 ---
יעניק חבל הצלה לאנשים שהושחתו והשחיתו. עם זאת, לא ניתן לומר כי זו ההתנהגות הסבירה היחידה המצופה בנסיבות, ומשקלנר לא פעל כפי שניתן היה לקוות שיפעל, הרי שהמסקנה המתבקשת היא שקלנר היה מודע לפרשות השוחד ומעורב בהן.
זו היתה מסכת הראיות החלקית שפרש בית משפט קמא בהכרעת הדין כדי לתמוך במסקנתו שלפיה התנהגותו של קלנר עובר לניסוח כתב התביעה ובסמוך לאחר מכן, מעידים כי קלנר לא פעל כמגשר אלא כמי שמנסה להציל את עורו. עמדתי לעיל על כך, שאף אם מסקנתו של בית משפט קמא היא אפשרית, היא ודאי לא הכרחית או המסקנה היחידה המתבקשת מן הנסיבות, וכי יש מסקנות הגיוניות נוספות שניתן להסיק מן הסיטואציה.
53. בית משפט קמא הצביע על ראייה נוספת שמקורה בתקופה מאוחרת יותר לניסוח כתב התביעה, שלדידו, מדגימה שחששו של קלנר מפרסום הפרשה לא נבע אלא ממעורבותו בה. המדובר בשיחה שנערכה בין קלנר ובין דכנר ביום 25.1.2010 (ת/405 – תמלול השיחה). מאחר שישנה מחלוקת באשר לנסיבות הקלטת השיחה, נביא את דברי דכנר בעניין זה בעדותו בפני בית המשפט:
"ש: שיחה בינך ובין קלנר, 25 לינואר בשעה 09:00 בבוקר. תתאר את הנסיבות של השיחה הזאת, מי הקליט אותה.
ת: הישיבה הזו התקיימה כשאני כבר הייתי במשא ומתן עם המשטרה, באשר לעסקת עד המדינה, הם ביקשו שאם אני אקיים פגישות עם חשודים פוטנציאליים, או שאני ארשום או שאני אקליט, שאני אזכור כל מה שדובר, בינואר, סוף ינואר, נפגשתי אז עם מר אביגדור, זה היה כ - 5-4 ימים לפני חתימת הסכם עד המדינה, נפגשתי איתו למטה ליד ביתי, ישבתי איתו במכונית שלו וזו הקלטה של אותה פגישה. היה לי מכשיר הקלטה שלי פרטי.
בית המשפט: הקלטת אותו על פי הדרכת המשטרה?
ת: לא. אמרו לי תעשה מה שאתה רוצה, רק תדע שאנחנו מבקשים לדעת בדיוק מה דובר. החלטתי להקליט" (עמ' 613 לפרוטוקול).
כלומר, דכנר, אשר בשלב זה מנהל משא ומתן לקבלת הסכם עד מדינה שבו הוא כה חפץ, יוצא, לבקשת המשטרה, לתעד חשודים פוטנציאלים. כפי שפורט לעיל, הסכם עד מדינה הוא כזה המתבסס, בדרך כלל, על כך שהמדינה מעניקה טובת הנאה לשותף לדבר עבירה שהסגיר את שותפיו. מכאן, שניתן להניח כי לדכנר אכן היה אינטרס להביא לידי המשטרה מידע איכותי המבסס את טענותיו לעבירות שוחד
--- סוף עמוד 341 ---
בפרשת הולילנד ובפרשת הזרע. עם זאת, וכפי שציין בית משפט קמא, דכנר לא ניהל את השיחה כמי שמבקש להעמיד את קלנר כ'חשוד פוטנציאלי':
"עד המדינה לא נשמע כמבקש ליזום ולנתב השיחה – כמצופה ממי שפועל בשליחות המשטרה – בטח ובטח נמנע מלנקוט מיני צעדים, שיש בהם לכרות בור 'ללכידת' נאשם 2 [קלנר]. עד המדינה נמנע מלהפנות במהלך השיחה את נאשם 2 [קלנר] לערבות הנגועות בביצות השוחד. עד המדינה נמנע מלהסיט השיחה לנתיבים בהם עלול היה נאשם 2 [קלנר] להידרדר ולשקוע" (עמ' 179 להכרעת הדין).
חרף מסקנותיו לגבי האופן בו התנהל דכנר בשיחה עם קלנר, בית משפט קמא מצא כי דברי קלנר בשיחה מחזקים את גרסתו של דכנר ואינם מאפיינים דברים של אדם חף מפשע. בכך התייחס בית משפט קמא בעיקר לחלקים בשיחה שבהם קלנר מבקש מדכנר לא לערבו בפרשה או לחלקים בהם חלק עמו דאגות שמדירות שינה מעיניו:
"נאשם 2 [קלנר] טוען לחפותו המלאה. מדוע היה עליו לחשוש כי חברו הנאמן מבקש לערבו בעניין לא לו?! מדוע היה הוא כה מוטרד שעד המדינה יערבו? מדוע אדם חף מכל עוון משביע חברו הטוב בנכדיו, שלא יערבו וישתדל להתרחק ממנו במהלך חקירתו? זו כל בקשתו!" (עמ' 178 להכרעת הדין).
תחילה ייאמר, כי דבריו של קלנר בשיחה אכן מחשידים ומעוררים את השאלה מדוע הוא נדרש להפציר בדכנר לא פעם ולא פעמיים שלא ישרבב את שמו לפרשה. לצד זאת, מתעוררת גם השאלה מדוע לאורך כל השיחה נמנע דכנר מלטמון לקלנר פח, מדוע הוא לא היטה בשום שלב את השיחה למחוזות שבהם קלנר עלול היה למעוד בלשונו. בית משפט קמא מצא הסבר להתנהלותו זו של דכנר - שוב - ביחסים ששררו בינו לבין קלנר, וכך נאמר בעניין השיחה: "חשוב לזכור, מדובר במפגש בין שני חברים קרובים ביותר" (שם). לא לגמרי ברור כיצד נימוק זה להתנהלותו של דכנר יכול לעמוד בשלב שבו דכנר כבר שטח בפני המשטרה את גרסתו באשר למעורבותו של קלנר בפרשות שחיתות. אם החברוּת בינו לבין קלנר לא מנעה מדכנר לסבך את קלנר בחקירותיו במשטרה, מדוע שהחברוּת ביניהם תטה את שיקול דעתו דווקא עכשיו כשהוא קרוב להשגת המטרה שאליה שאף - הסכם עד מדינה. מעיון מדוקדק בתמלול השיחה עולה גם, כי בשיחה התעוררו הזדמנויות להטיח בקלנר מידע מפליל, ככל שישנו, אך הדבר לא נעשה, או לכל היותר, נעשה באופן רפה מאוד, ומנגד תגובתו של קלנר לדברים אינה מצטיירת כמפלילה. כך, למשל, בשלב מסוים בשיחה דכנר אומר
--- סוף עמוד 342 ---
לקלנר ש"יש בפולאר חומר מרשיע", וכשקלנר שואל איזה חומר, דכנר משיב לו על הסכמים שחתם, ככל הנראה מול, ספרן או ברודנר. כלומר, דכנר כלל לא מנסה בשלב זה להבהיר לקלנר שיש בידו חומר מרשיע בעניינו. בהזדמנות אחרת בשיחה, קלנר אומר לדכנר "אני בהולילנד רגוע לחלוטין" וגם בשלב זה דכנר אינו מנסה לעמת אותו עם חומר מרשיע שעשוי היה להעיב על תחושת הרוגע עליה הצהיר קלנר. בשלב אחר בשיחה, בעניינו של אולמרט, קלנר מבהיר לדכנר את הסיכון שביציאה נגד אולמרט כאשר כל מה שיש לדכנר כדי לתמוך בגרסתו זו מילתו ועל כן "זה מילה שלו מול המילה שלך" ו"אתה [דכנר] צריך הוכחות מוצקות שהעברת את הכסף" – גם בהזדמנות זו, דכנר אינו מנסה להטיח בקלנר שישנן הוכחות נוספות, מעבר למילתו שלו.
כאמור, בשיחה זו, קלנר כבר יודע שפניו של דכנר למשטרה. לאורך כל השיחה הוא אמנם מפציר בו ומבקש שלא יזכיר אותו בחקירותיו, אך בשום שלב קלנר אינו מבקש מדכנר לחזור בו מפנייתו למשטרה, כפי שאולי היינו מצפים ממי שחושש שעצם חשיפת הפרשה תביא לגילוי קלונו. יתרה מכך, ונראה כי לדברים משמעות, באחת הפעמים כאשר קלנר חוזר ומפציר בדכנר שלא להזכיר את שמו הוא מבקש זאת באופן הבא:
"אביגדור [קלנר]: ... אני משביע אותך בכל, בנכדים שלך אני משביע אותך, תדע, כשאתה פותח את הפה, תשתדל להתרחק ממני, זה הכל
...
אביגדור: אין לי כוח, אפילו אם זה בסדר, אפילו אם תגיד אביגדור הוא זהב וכלום או לא כלום, אפילו אם תגיד שאין פה, אם אתה יכול בלי שזה יגיע לאביגדור אז זה בוודאי טוב" (ת/405, עמ' 13).