--- סוף עמוד 866 ---
מכך, הוא חדל מלמלא את התפקיד בסמוך למועד שנודע לו. בהינתן כל אלה, קיים קושי ממשי לקבוע כי אולמרט עבר עבירה של לקיחת שוחד.
נזכיר שוב, כי הכספים הועברו מדכנר ליוסי בסמוך לפני שנודע לדכנר על עזיבת אולמרט את העירייה. דכנר נתן את הכספים ליוסי "בעד מילוי תפקידו" של אולמרט, ולא ידע באותה העת כי בקרוב מאוד, לאולמרט לא יהיה תפקיד למלא בקשר עם הפרויקט. כפי שצוין, דכנר אף זעם והרגיש מרומה כשגילה על כך (ראו גם עמ' 1234 לפרוטוקול, ש' 14-8). זה השלב לציין, כי הפסיקה קבעה שישנם מצבים בהם ניתן להרשיע את פלוני במתן שוחד לעובד ציבור, מבלי שהאחרון עבר עבירה של לקיחת שוחד – וכן ההפך (ראו ע"פ 3954/94 מדינת ישראל נ' לב, פ"ד נא(2) 529, 541 (1997)). דהיינו, קביעה לפיה דכנר עבר את עבירת מתן השוחד, איננה שוללת את האפשרות לזכות את אולמרט מעבירת לקיחת השוחד. מבלי להרחיב בסוגיות שטרם נדונו, העבירה היא לקיחת שוחד ולא קבלת שוחד. על כן, אין די בקביעה עובדתית כי פלוני קיבל שוחד ישירות או באמצעות צד ג'. חובה להוכיח כי עובד הציבור לקח את השוחד ביודעין, והתכוון לכך (ראו, השופט יעקב קדמי על הדין בפלילים: חוק העונשין חלק רביעי 1739 (מהדורה מעודכנת, 2006)). הואיל ושעון העבירה מתחיל לתקתק עבור עובד הציבור רק מהשלב שבו נודע לו על ההעברה לצד ג' – העברה שאותה לא יזם ובה לא היה מעורב – עולה על פני הדברים כי יש משמעות להתנהלותו לאחר מכן. פשיטא כי עבירת לקיחת השוחד אינה עבירה של אחריות קפידה. לפיכך, לא ניתן לבסס את הרשעתו של עובד הציבור בעבירה זו רק על יסוד העברת כספים של נותן השוחד לצד ג', גם אם הוא קרוב משפחה, מבלי שעובד הציבור יוכל להשפיע בדרך כלשהי על הרשעתו – כאשר הוא מגלה בדיעבד על ההעברה. יש לבחון, אפוא, מהם המעשים או הצעדים שעל עובד הציבור לנקוט באותו שלב, על מנת שלא יורשע בפלילים. מבלי לקבוע מה חובתו המדויקת של עובד הציבור לעשות משנודע לו על ההעברה, נדמה כי סיום תפקידו הציבורי בסמוך למועד זה, ומבלי שביצע כל פעולה לטובת נותן השוחד, מוציאה אותו מגדרי עבירת לקיחת השוחד. זאת, ללא קשר אם חפץ בכך שאותו צד ג' – ובמקרה שלנו, יוסי – יקבל את הכספים.
כאן, בעת העברת הכספים לא היה משהו קונקרטי על הפרק שאולמרט יכול לסייע בו לקידום הפרויקט – ולמצער לא הוכח אחרת; ואילו בכל התקופה שלאחר מכן, אולמרט כבר לא כיהן כראש העיר ולא הייתה לו כל נגיעה לפרויקט או יכולת לתרום לו. כך גם אם דכנר סיפר לאולמרט על העברת הכספים בסמוך לעזיבתו של האחרון, וכך ביתר שאת לאחר עזיבתו ממש. בכל מקרה, גם בתרחיש עובדתי זה, לא הוכח כי נעברה עבירה של לקיחת שוחד על ידי אולמרט.