גישת לופוליאנסקי – מניעי צ'רני: נדבנות ופילנתרופיה
44. מכאן למניעיו הנטענים של צ'רני. לפי לופוליאנסקי, צ'רני הוא נדבן אמת, אשר תרם למוסדות שונים מתוך רצון לסייע להגשמת מטרות ציבוריות מקודשות בתחומים מגוונים: בריאות, חינוך ותעסוקה. לטענת לופוליאנסקי, צ'רני עשה לו למנהג
--- סוף עמוד 544 ---
לתרום סכומים נכבדים לגופים רבים, ומשכך לא ניתן לקבוע כי כאשר הרים תרומה ליד שרה כוונתו הייתה שונה מאותה כוונה פילנתרופית שהנחתה אותו בהקשרים אחרים. בהקשר זה מציע לופוליאנסקי הסברים שונים לתרומות המשמעותיות שהרים צ'רני ליד שרה – הן בשנות ה-90 (במסגרת הסכום המוסכם) הן בשנת 2000 (היא התרומה שבגינה הורשע לופוליאנסקי בלקיחת שוחד – התרומה בסך 1.25 מיליון ש"ח).
45. אשר לשנות ה-90 טוען לופוליאנסקי כי משפחתו של צ'רני זכתה אותה עת בממון ניכר, וזאת בעקבות קבלת כספי המשפחה לאחר איחוד גרמניה. מכאן שהטעם לכך שצ'רני החל לתרום ליד שרה באמצע שנות ה-90 אינו נעוץ בתחילת קידום פרויקט הולילנד בעירייה, אלא – כך לופוליאנסקי – ברצון להשתמש ביכולת הכלכלית, שצמחה אותה עת, למטרות נעלות. לשיטת לופוליאנסקי, אם כן, המתאם בין המועד שבו החל צ'רני בהענקת תרומות ליד שרה לבין המועד שבו הושק פרויקט הולילנד הוא מקרי. את התרומה שתרם צ'רני ליד שרה בשנת 2000 מבקש לופוליאנסקי לשים בהקשר רחב של תרומות נכבדות אחרות שהרים צ'רני – באמצעות החברות שבבעלותו – למוסדות אחרים, תרומות שאותן כינה "תרומות סוף פרויקט" (יובהר כי באומרו כן כיוון צ'רני לאישור תכנית ג', שבמסגרתה שונה ייעוד הקרקע במתחם הולילנד, שינוי ייעוד שאפשר לצ'רני למכור, בשנת 1999, את מרבית השטח במתחם תמורת כ-100 מיליון דולר (להלן: עסקת המכירה)). לטענת לופוליאנסקי, תרומת צ'רני ליד שרה בסך 1.25 מיליון ש"ח הייתה אך חלק מתרומות אמת גדולות שניתנו אותה תקופה על ידי צ'רני, באמצעות החברות שבבעלותו, למוסדות שונים לרגל סיום פרויקט הולילנד – ולא תרומה שכוונת שוחד מאחוריה. לופוליאנסקי מוסיף כי תרומות צ'רני ליד שרה נבעו גם מרצונו של האחרון להכיר לתושבי העיר ירושלים את החברות שבבעלותו ולבסס רושם חיובי בקרבם על הפרויקט ועל היזמים העומדים מאחוריו. שיקול זה – שאף הוא לגיטימי – מסביר, לשיטת לופוליאנסקי, את דברי צ'רני במשטרה שלפיהם התרומות ליד שרה היו חלק מפעילות "לובינג" לטובת הפרויקט (בדברים אלה נדון בהרחבה בהמשך).
46. בית המשפט המחוזי דחה טענות אלו. נקבע כי צ'רני לא תרם ליד שרה משיקולים טהורים הנוגעים לרצונו להיטיב עם הציבור, אלא כדי לקדם את פרויקט הולילנד. בית המשפט מצא כי כוונתו של צ'רני במתן התרומות הייתה עשיית "לובינג" לטובת פרויקט הולילנד, כפי שהעיד הוא עצמו במשטרה. עוד נקבע כי יש לדחות את ניסיונו של צ'רני לסגת מדבריו במשטרה מן הטעם שבדברים אלה, שנאמרו באופן
--- סוף עמוד 545 ---
עצמאי, קשר צ'רני בתומו בין תרומותיו לבין התפקידים שמילא לופוליאנסקי בעירייה (הכרעת הדין, עמ' 109; עמ' 345).
47. לאחר עיון בחומר הראיות, באתי למסקנה שלפיה יש מקום להניח כי ביסוד התרומות ליד שרה מצד צ'רני עמדו גם מניעים פילנתרופיים. מסקנה זו נתמכת בשניים: אחד, בתרומות הרבות, השונות והמגוונות, בסכומים נכבדים, שהרים צ'רני לגופים שונים לאורך שנים. כפי שאתאר מיד, לאורך שנים תרם צ'רני לגופים רבים – שלמיטב הידיעה לא היה לו בהם כל אינטרס – תרומות שמקורן בנדבנות וברצון כן ואמיתי להועיל לציבור. מפעלות ברוכים אלה אינם צריכים להיעלם במחי יד נוכח האישומים בפרשה זו, ויש בהם כדי להשליך על מניעיו של צ'רני במתן התרומות ליד שרה. שניים, על רקע העובדה שצ'רני הכיר את פועלה של יד שרה כבר בשנות ה-80, עת נולד בנו והוא נעזר בציוד של יד שרה; ובשים לב לכך שצ'רני אף נתן בידי יד שרה תרומות צנועות יחסית בתחילת שנות ה-90, טרם שעמד על הפרק קידומו של פרויקט הולילנד. נעמוד על שני נדבכים אלה כסדרם.
48. ראשית לתרומות הרבות שהרים צ'רני בשנים הרלוונטיות. אכן, בצדק טען לופוליאנסקי כי לאחר עסקת המכירה – משנת 2000 ועד לשנת 2002 – תרם צ'רני תרומות בהיקף של מיליוני שקלים לגופים רבים ובהם אוניברסיטת בן גוריון, קיבוץ ניצנים והאגודה למלחמה בסרטן (ראו ת/705, כרטסת הנהלת החשבונות של חברת הולילנד שירות לנופש; נ/414 מסמכי הנהלת החשבונות של הולילנד שירות לנופש שהגיש צ'רני). לגבי תרומות "סוף פרויקט" אלו הסביר צ'רני בחקירתו במשטרה:
"אצלינו במשפחה יש נוהג שאנחנו נוהגים לחלוק ממה שיש לנו. סיום הפרויקט הוא אבן דרך בחיי הולילנד. בלא כל קשר לאם הרווחנו או הפסדנו מספרית אבל בכל אבן דרך של המשפחה אנו תורמים" (ת/494, ש' 103-101. אעיר כהערה כללית כי המובאות מחקירות המשטרה של צ'רני נסמכות על התמלילים שהוגשו לעיוננו. חברי השופט י' עמית הוסיף לציטוטים אלה תכנים נוספים שעלו מצפייה בקלטות החקירה, והקורא מופנה לעיון בחוות דעתו להשלמות אלו).
49. יצוין כי היקפן של תרומות אלו אינו נופל מזה של התרומות שנתן צ'רני ליד שרה. כאן המקום להעיר כי המשיבה מבקשת להבחין בין התרומות שנתן צ'רני בתחילת שנות ה-2000 ליד שרה לבין התרומות שתרם לאוניברסיטת בן גוריון ולמוסדות האחרים. לעמדת המשיבה, נוכח האינטרסים הברורים שהיו לצ'רני בתרומה
--- סוף עמוד 546 ---
ליד שרה, אין להקיש מתרומות אלו דבר לעניין התרומות שנתרמו ליד שרה. עוד טוענת המשיבה כי העובדה שצ'רני בחר לתרום בשנים האמורות לשני מוסדות בלבד בירושלים – יד שרה ובית מלכה (שבראשו עמד אברהם פיינר – חבר מועצת העיר ונאשם מספר 11 בכתב האישום; צ'רני הורשע במתן שוחד אף לארגון זה) – מעידה על האינטרסים שבבסיס התרומות. על טענה זו לא חלקו לופוליאנסקי וצ'רני. ברם, עיון במוצגים מלמד כי לתרומות נוספות של צ'רני בירושלים (הגם שסכומיהן היו בהיקפים נמוכים משמעותית) היו היבטים פילנתרופיים. בשנת 2001 תרם צ'רני תרומה לקרן לירושלים בסך 5,000 ש"ח (נ/414, עמ' 9, ש' 33), וראוי אף לציין כי בתקופה שבין 1999-1994 תרם צ'רני סך של כ-80,000 ש"ח גם לבית החולים "ביקור חולים", הנמצא בירושלים (כעולה מנ/414, מסמכי הנהלת החשבונות של החברות בבעלות צ'רני, ומת/704). תרומות אלו מקהות במעט את עוקצה של הטענה שלפיה יעדי התרומות בירושלים נבחרו רק בנתון לתועלת שניתן היה להפיק מהן עבור פרויקט הולילנד (הגם שלא ניתן להתעלם מהפער הבולט בין סדר הגודל של התרומה ליד שרה לבין התרומות האחרות במחצית השנייה של שנות ה-90). נוכח כל אלה, מוכן אני להניח כי בתרומת צ'רני ליד שרה יש גם ממד פילנתרופי מסוים, העולה בקנה אחד עם פעילות פילנתרופית נוספת שנזקפה לזכותו של צ'רני בשנים הרלוונטיות.
50. מכאן לנדבך השני. כעולה מן המוצגים השונים שהוגשו בבית המשפט המחוזי, צ'רני הכיר את יד שרה על רקע חוויה אישית בשנות ה-80, שנים בטרם נולד פרויקט הולילנד (לעניין היכרותו הראשונית עם יד שרה ראו דבריו של צ'רני במשטרה, ת/494, ש' 68-64). בתחילת שנות ה-90, קודם ליציאתו לדרך של פרויקט הולילנד, יד שרה אף הייתה לאחד מיעדי התרומות (הפרטיים דאז) שלו: כרטיס התורם של צ'רני ביד שרה מלמד כי בשנים 1994-1990 נתרם על ידו סך כולל של 2,740 ש"ח לעמותה (ראו ת/820). ברם, דומה שצ'רני לא זכר דבר קיומן של תרומות אלו (שהיקפן היה כמובן שונה בתכלית). בעדותו בבית המשפט ציין צ'רני כי החל לתרום ליד שרה בשנת 1994, "אחרי שקיבלנו את הכסף מהגרמנים, לפני כן הכסף לא היה זמין" (פרוטוקול הדיון, עמ' 5662 ש' 4-3; ראו גם הכרעת הדין, עמ' 335). בדומה, שרעבי העידה כי התרומה הראשונה שלה זכתה מצ'רני התקבלה בשנת 1994, לאחר שבהיותו איש עסקים יזמה שיחה עמו וביקשה לקבוע עמו פגישה (פרוטוקול הדיון, עמ' 9015 ש' 23-6). נוכח הכרות זו עם העמותה, לצד פעילות פילנתרופית נוספת, מוכן אני להניח כי צ'רני תרם ליד שרה גם מתוך אמונה בדרכה ובשל הרצון לסייע לה להגשים את מטרותיה הנעלות.
--- סוף עמוד 547 ---
51. ברם, גם בהינתן הנחה זו לא מצאתי כי יש באמור כדי ללמד כי התרומה ליד שרה בשנת 2000 – היא כאמור התרומה בסך של 1.25 מיליון ש"ח – היא תרומה שביסודה כוונה פילנתרופית גרידא. התרומות ליד שרה לא היו כשאר התרומות. תרומות אלו נועדו גם, שלא לומר בעיקר, לרתום את לופוליאנסקי לצורכי פרויקט הולילנד – הכל כפי שיפורט להלן.
מטרה מרכזית לתרומות צ'רני ודכנר: שוחד
52. מצאנו כי אין לשלול כי ייתכן שמתן התרומות מצד דכנר וצ'רני נבע גם משיקולים אחרים לבד מ"שיקולי שוחד": אהדה למטרות העמותה, הרצון לזכות באהדה ציבורית ושיקולי מס מצד הראשון, והזדהות עם העמותה ונדבנות לשמה מצד השני. מוכן אני אפוא לקבל את טענת לופוליאנסקי שלפיה ברקע למתן התרומות ליד שרה עמדו גם מטרות נוספות שאינן מתמצות בניסיון להשפיע עליו כבעל תפקיד מרכזי בעירייה. ברם, כפי שיפורט להלן, משורת הראיות הארוכה שהובאה בבית המשפט המחוזי עולה כי לא זו הייתה מטרתם המרכזית של התורמים, וכי ביסוד מתן התרומות עמד רצון ברור לרתום את לופוליאנסקי להפעיל את כוחו לטובת פרויקט הולילנד. אעמוד כעת על הטעמים שהובילוני למסקנתי זו.
(1) עדות עד המדינה
53. בית המשפט המחוזי קבע כי עד המדינה פעל באופן מחושב ונחוש כדי להשיג את תמיכתו של לופוליאנסקי בפרויקט הולילנד (הכרעת הדין, עמ' 333; עמ' 335). קביעה זו התבססה, בין היתר, על גרסתו של עד המדינה שהושמעה לפניו – שלפיה במתן התרומות ביקש לשחד את לופוליאנסקי. בית המשפט המחוזי ציין כי גרסתו של עד המדינה בנושא זה, לרבות בעניין סדר הגודל של הסכומים שהועברו ליד שרה, נתמכה בראיות אחרות – בין היתר, ברישומי יד שרה בדבר התרומות שנתקבלו מהחברות הקשורות בהולילנד ובדכנר (ראו הכרעת הדין, עמ' 337-333).
54. ואכן, עדותו של דכנר בבית המשפט המחוזי מלמדת על מניעיו הפסולים במתן התרומות. טרם שנדרש לה לגופה, ראוי להדגיש כי עדות דכנר בבית המשפט המחוזי הייתה רצופה כזבים, וגרסאותיו התבררו רבות כבלתי אמינות, כולל בעניינו של לופוליאנסקי. חבריי עמדו קודם לכן בהרחבה על הקשיים הרבים שבהסתמכות על עדות עד המדינה, ואין צריך לחזור. ברם, בהינתן שבא כוחו של לופוליאנסקי חקר את דכנר חקירה נגדית מלאה, סבורני כי אין מקום להתעלם כליל מהסבריו הקולחים של דכנר – הסברים שכפי שנראה מיד, עולים בקנה אחד עם שורת ראיות עצמאיות ובלתי
--- סוף עמוד 548 ---
תלויות – בדבר המניע המרכזי לתרומותיו: גיוסו של לופוליאנסקי לטובת האינטרסים של פרויקט הולילנד. מכל מקום, יודגש כבר בנקודה זו כי עדותו זו של דכנר היא אך בבחינת תנא דמסייע לראיות הנוספות הרבות שהובאו בבית המשפט המחוזי, שדי היה בהן – כשלעצמן ובמנותק מעדותו של עד המדינה – כדי להביא למסקנה שאליה הגיע בית המשפט המחוזי (וראו לעניין מעמד עדות המדינה בחוות דעתו של חברי השופט ס' ג'ובראן, פסקאות 39-30). אחר שאמרנו זאת, נבחן כיצד נדרש דכנר עצמו למניעיו הנכלוליים בעדותו בבית המשפט המחוזי:
"שאלה: עכשיו נחזור לשנת 1994, בתקופת חתימת ההסכם [הסכם ההתקשרות בין דכנר לבין הולילנד – ע' פ'], באיזו דרך חשבתם אתה והלל צ'רני שניתן יהיה לקדם את תוכניות הבניייה כפי שקודמו בסופו של דבר?
תשובה: למעשה, המחשבה הראשונית הייתה שלי, אני מסרתי להלל צ'רני שבדרך הישרה וביושר לא ניתן יהיה להשיג את מספר המטרים שלדעתי ניתן להשיג, אלא אם נצליח להגיע לשיתוף פעולה עם נציגי ציבור, שיהיו מוכנים לשתף איתנו פעולה, כנגד תשלומי שוחד בצורה כזו או אחרת" (פרוטוקול הדיון, עמ' 47 ש' 18-13; ההדגשות הוספו – ע' פ').
ובהמשך:
"שאלה: לפני שניכנס לפירוט ספיציפי של מעורבותו של מר לופוליאנסקי בפרוייקט הולילנד, למה היה לך חשוב להכיר אותו ולעשות איתו היכרות?
תשובה: היה לי מאוד חשוב כי הוא היה יו"ר הועדה, שבסופו של דבר תצטרך לאשר את התכניות" (פרוטוקול הדיון, עמ' 174 ש' 23-21).
[...]
שאלה: ומה אמרת לו [לצ'רני – ע' פ'], על המשמעות של מר לופוליאנסקי.
תשובה: אמרתי לו שהמשמעות שלו היא גדולה ביותר, כפי המשמעות של ראש העיר, מר אולמרט. וסוכם שכפוף לאישור שאקבל מדי פעם בפעם ממר צ'רני, יינתנו כספים עבור יד שרה" (פרוטוקול הדיון, עמ' 175 ש' 14-12; ההדגשות הוספו – ע' פ').
ועוד:
--- סוף עמוד 549 ---
"שאלה: האם נכון שאתה באותה תקופה לא ראית בהכרח בתרומות שניתנו למוסד מכובד כמו יד שרה, ולא הלכו לכיסו הפרטי של לופוליאנסקי, לא ראית בכך בהכרח שוחד, נכון?
תשובה: לא נכון.
שאלה: אלא?
תשובה: ברגע שמר לופוליאנסקי היה בתפקיד שהוא היה, הוא ידע שאני תורם, הוא ידע שיש כל כך הרבה תרומות, [...] ברגע שהוא המשיך לטפל ולהיענות לכל הבקשות ולעשות את כל מה שביקשתי, ושהוא ידע שבו זמנית הוא מקבל כספים, ובודאי גם זה שהוא קיבל כספים גם מצ'רני ובאותה עת הוא טיפל, אני רואה בזה שוחד" (פרוטוקול הדיון, עמ' 1395 ש' 31-22; ההדגשות הוספו – ע' פ').
55. הנה כי כן, דכנר הסביר בבהירות ובפשטות את ההיגיון שראה במתן תרומות ליד שרה: אמצעי להשגת תמיכתו של לופוליאנסקי בפרויקט הולילנד. מדבריו עולה כי הכספים שהועברו ליד שרה הועברו לשם השגת תמיכת לופוליאנסקי בפרויקט, תמיכה שהייתה חיונית להשאת רווחים מרביים ממנו. יודגש כי איני מוציא מכלל אפשרות כי תיאורו של דכנר בהתייחס לנוסח הדברים שנמסרו לצ'רני אינו נאמן במלואו להתרחשות העובדתית, וזאת בשים לב לקשיים הרבים בעדותו שעליהם כבר עמדנו. אולם אין בכך כדי לשלול את האופן שבו תיאר דכנר את הטעמים שעמדו בבסיס התנהלותם שלו ושל צ'רני מול לופוליאנסקי. בנוסף יודגש כי אין באמור כדי לשלול קיומן של מוטיבציות נוספות שעמדו ברקע לתרומותיו של דכנר ליד שרה, כאמור לעיל. עם זאת, כפי שצוין, גם אם לצד המניעים הפסולים בתרומותיו של דכנר עמדו שיקולים לגיטימיים (כהנצחת בני משפחתו וזכייה בהכרה ובמעמד בשל התרומות), עדיין נותרים דבריו המפורשים של דכנר, שלפיהם המניע המרכזי והמובהק לתרומותיו היה רצונו לרתום את לופוליאנסקי לצרכיו של הפרויקט.