(2) עדות אברהם נתן – דכנר תרם ליד שרה על רקע תפקידיו של לופוליאנסקי
56. את המניע שביסוד מתן התרומות ליד שרה הציג דכנר בזמן אמת גם לאחרים. בעדותו במשטרה סיפר אברהם נתן, שעבד עבור פרויקט הולילנד בשנים 1998-1996 (לגביו אמר דכנר בעדותו: "אברהם נתן היה יועץ שלי [...] הכיר מאוד נפשות פועלות, אני העסקתי אותו לעזרה ביחס לירושלים" (פרוטוקול הדיון, עמ' 104 ש' 10-9)), כי שאל את עד המדינה מדוע תרם ליד שרה. נתן ציין הן בחקירתו במשטרה, הן בבית
--- סוף עמוד 550 ---
המשפט, כי עד המדינה הסביר לו כי תרם ליד שרה על רקע תפקידיו הציבוריים של לופוליאנסקי, שעמד דאז בראש הוועדה המקומית. כך אמר נתן בחקירתו:
"שאלה: על איזו תקופה מדובר בה הועברו כספים ע"י דכנר ל'יד שרה' ועל אילו סכומים מדובר?
"תשובה: אני חושב שדכנר אמר לי, כי מדובר ב-50 אלף ש"ח, אבל אני לא בטוח. לשאלתך מה היה האינטרס של דכנר להעביר כספים לעמותה של לופוליאנסקי, אני משיב שדכנר סיפר לי לאחר ששאלתי אותו למה תרם, כי העביר את הכסף כי לופוליאנסקי היה יו"ר הועדה המקומית [...]" (ת/672, ש' 132-127; ההדגשות הוספו – ע' פ').
57. גם כשהעיד נתן בבית המשפט על אודות המוטיבציה של דכנר לתרום ליד שרה, כפי שדכנר הציגה לו, ציין נתן:
"אני זוכר דבר אחד שהוא [עד המדינה – ע' פ'] אמר בודאות, הוא אמר לי שהוא תרם 50 אלף שקל ליד שרה. שאלתי אותו למה תרמת ליד שרה, אז הוא אומר לי כי מר לופוליאנסקי הוא יו"ר הועדה לתכנון ובנייה של עיריית ירושלים" (פרוטוקול הדיון, עמ' 4487 ש' 26-24; ההדגשות הוספו – ע' פ'. לשם הדיוק יוער כי בפועל בשנים אלו כיהן לופוליאנסקי כיו"ר ועדת המשנה המקומית).
58. הנה כי כן, בעניין מניעיו של דכנר לתרום ליד שרה – כפי שאלה הוצגו בפני נתן – מסר נתן בבית המשפט גרסה התואמת לגרסה שמסר במשטרה, שממנה עולה כי התרומות הושאו על רקע התפקיד הציבורי שמילא לופוליאנסקי. זהו המקום להעיר כי ככלל, בית המשפט המחוזי מצא כי בעדותו בבית המשפט הסתיר נתן פרטים ועובדות שעלו בחקירתו במשטרה (הכרעת הדין, עמ' 469). דא עקא, בעניין זה מסר נתן בעדותו, כאמור, פרטים הזהים לאלה שנמסרו בחקירתו במשטרה. עובדה זו מחזקת את הסברה שעד המדינה ראה בתרומותיו ליד שרה אמצעי לקידום ענייניו אצל לופוליאנסקי.
(3) דברי צ'רני במשטרה – תרומות כ"לובינג" (ת/491)
59. בית המשפט המחוזי קבע כי צ'רני היה מודע לתפקידים הבכירים שמילא לופוליאנסקי לאורך השנים שבהן פרויקט הולילנד נדון וטופל בעירייה; לחשיבותו הדרמטית של לופוליאנסקי לקידומו של הפרויקט; ולפועלו של לופוליאנסקי בעמותת יד שרה (הכרעת הדין, עמ' 109; ראו גם דבריו של צ'רני בחקירה ת/489, ש' 203-200;
--- סוף עמוד 551 ---
ת/494, ש' 68-64; ועדותו בבית המשפט, פרוטוקול הדיון, עמ' 6008 ש' 24 עד עמ' 6009 ש' 14 (שם מתאר צ'רני את הנסיבות שבהן הכיר את לופוליאנסקי)). בית המשפט ציין כי בחקירתו במשטרה כינה צ'רני את מתן התרומות "לובינג" לטובת פרויקט הולילנד, ובכך הודה, לתומו, בכך שהתרומות ליד שרה ניתנו כדי לגייס את לופוליאנסקי שיפעל לטובת קידום פרויקט הולילנד, ולא "לשם שמיים" (הכרעת הדין, עמ' 109). מפאת חשיבותם, נביא את עיקר חילופי הדברים מחקירת צ'רני במשטרה:
"שאלה: [...] מדוע העברתם כספים ליד שרה שלופוליאנסקי עומד גם בראשה?
תשובה: בעברית של חברי כנסת קוראים לזה 'לובינג', עשינו 'לובינג'.
שאלה: כשאתה אומר לובינג למה אתה מתכוון, הכרת תודה ללופוליאנסקי?
תשובה: לא במינוח שאתה רומז עליו אלא אני מכיר כבוד לעמותה שהוא עומד בראשה ותורם לה במקום לתרום למגן דוד אדום שהוא חשוב באותה מידה. כשאמרתי לובינג התכוונתי לנוהג הנפוץ במדינת ישראל שהביא לכך שרק ב-2009 או ב-2010 המדינה מצאה לנכון להחליט שאסור ליזמים או בעלי עסקים אחרים לתרום לעמותות מוכרות שקשורות לבעלי תפקידים בעירייה, ומן הסתם עד אותה עת המדינה לא ראתה בזה פסול, ואין סיבה שפרויקט הולילנד הצפוי לקום יהיה שונה מכל מדינת ישראל. זה 'לובינג'.
שאלה: אבל יש קשר חזק בין פועלו של לופוליאנסקי לבין אותו לובינג שאתה טוען שעשיתם בתרומה ליד שרה. תגובתך.
תשובה: תגובתי היא כפולה. התגובה הראשונה היא שמדינת ישראל לא מצאה לנכון שנוהל זה אינו תקין עד לאחרונה. התגובה השניה ואולי יותר יוצאת דופן היא שבסוף פרויקט ג' ולמרות שידעתי שאני הולך לפרויקט ו' בעיריית ירושלים לא נעניתי לבקשת התמורה הגבוהה של יד שרה ולא העברתי את הסכום שלכאורה נדרש ממני ואם תרצה 'סיכנתי' את מערכת היחסים שביני ליד שרה או שכמו שליאור [ככל הנראה הכוונה היא לרפ"ק ליאור רייס, אחד מחוקריו של צ'רני; וראו הכרעת הדין, עמ' 115 – ע' פ'] היה אומר ביני לבין לופוליאנסקי" (ת/491, ש' 149-131; ההדגשות הוספו – ע' פ').
ועוד מדבריו של צ'רני במשטרה:
"שאלה: כלומר ליד שרה אתה מודה ששילמתם כספים בעצם לאורי לופוליאנסקי. למה?
--- סוף עמוד 552 ---
תשובה: רק השנה או ב-2009 קיבלה המדינה חוק שאוסר על העברת כספים לעמותות/אגודות שאישי ציבור קשורים אליהם. אני יכול להסיק מכך שכולם בארץ היו תמיד מעבירים תרומות לגופים קשורים וזה היה לגיטימי ואפילו קיבלנו קבלות והזדכינו עליהם אצל שלטונות המס ואני לא יוצא דופן מאחרים" (ת/491, ש' 114-109; ההדגשות הוספו – ע' פ').
60. עינינו הרואות: עבור צ'רני, התרומות ליד שרה היו כרוכות בתמיכתו של לופוליאנסקי בפרויקט הולילנד. במשטרה קשר צ'רני קשור היטב בין מתן התרומה ליד שרה לבין הניסיונות להשפיע על בעלי תפקיד בעירייה, והסביר כי הוא ודכנר החליטו לתרום ליד שרה דווקא – ולא, למשל, למגן דוד אדום "שהוא חשוב באותה מידה", כלשונו של צ'רני – נוכח קרבת העמותה לבעלי תפקידים בעירייה, וביתר דיוק: לאורי לופוליאנסקי. צ'רני הסביר לחוקריו כי רק בשנים 2010-2009 "המדינה מצאה לנכון להחליט שאסור ליזמים או בעלי עסקים אחרים לתרום לעמותות מוכרות שקשורות לבעלי תפקידים בעירייה" – ללמדך שצ'רני ראה קשר ברור בין התרומה ליד שרה, "גוף קשור" ללופוליאנסקי, לבין השפעה על אותם "בעלי התפקידים בעירייה". בהמשך חקירתו הסביר צ'רני כי רק לאחרונה מצאה המדינה ש"נוהל זה אינו תקין", כאילו קודם לכן – בעת שנתרמו התרומות – לא היה פסול חוקי בתרומה ליד שרה כעמותה הקשורה לבעל תפקיד בעירייה. סברתו – המוטעית – של צ'רני הייתה אפוא כי בשעה שתרמו הוא ודכנר ליד שרה היה זה חוקי לתרום תרומות ל"גופים קשורים" (קרי: לעמותות הקשורות לאנשי ציבור) כדי לזכות באהדתם. זהו ה"לובינג" שבו מדובר.
61. בבית המשפט המחוזי ניסה צ'רני להסביר את שאמר במשטרה וטען כי באומרו "לובינג" התכוון לכך שמטרת התרומות הייתה לבסס אמון והערכה לחברת הולילנד ולשפר את תדמיתה בציבור (פרוטוקול הדיון, עמ' 6016 ש' 33; עמ' 6017 ש' 1; ראו גם: שם, עמ' 6016 ש' 20-9; ש' 32 – עמ' 6017 ש' 5; עוד ראו הודעת הערעור של צ'רני, עמ' 40), משל היו התרומות אמצעי ליצירת "יחסי ציבור" חיוביים לטובת הפרויקט. כבית המשפט המחוזי, אף אני לא ראיתי לקבל הסבר זה. צ'רני, כמשיח על פי תומו, הסביר בלשון שאין ברורה ממנה כי תרומותיו של דכנר ושלו מקורן היה ברצון לעשות נפשות לפרויקט הולילנד אצל לופוליאנסקי. דבריו של צ'רני במשטרה שיקפו את האופן שבו תפס צ'רני בזמן אמת את מתן התרומות ליד שרה, ועולה מהם ברורות כי כוונתו במתן התרומות ליד שרה הייתה לגרום ללופוליאנסקי על דרך מתן תרומות לארגון היקר לו, להכיר פנים ולפעול לטובת פרויקט הולילנד; אלא שלסברתו, דאז דובר בפעילות ("נוהל", בלשונו של צ'רני) מקובלת, שנעשתה בחסות החוק (ראו
--- סוף עמוד 553 ---
גם כיצד תיאר צ'רני במשטרה ובבית המשפט פגישה בין אמו לבין לופוליאנסקי: "אמא שלי נהנית לפגוש אנשים שעוזרים לנו ואנשים שלהם אנחנו תורמים" (פרוטוקול הדיון, עמ' 5814 ש' 12; ראו גם ת/504, ש' 253)).
62. זאת ועוד: צ'רני הסביר בחקירתו במשטרה כי סירובו להעביר ליד שרה "תמורה גבוהה" (נעמוד על משמעות הדברים מיד) "סיכן" את מערכת היחסים עם לופוליאנסקי. מן הלאו אתה שומע את ההן: לגישת צ'רני, הסירוב לתרום "סיכן" את מערכת היחסים עם לופוליאנסקי, בעוד שמתן התרומות דווקא היטיב עם מערכת היחסים עם לופוליאנסקי, מי שבעת ההיא מילא תפקידים בכירים בעיריית ירושלים בעלי זיקה מובהקת לפרויקט הולילנד. מהי אותה "תמורה גבוהה" שצ'רני "נדרש" להעביר ליד שרה? דבריו אלה של צ'רני מכוונים ככל הנראה לסירובו להיענות לפניית יד שרה אליו מחודש יוני 2000 לתרום מיליון דולר ליד שרה (וראו נ/425), סירוב שבעקבותיו ניאות צ'רני להרים תרומה בסך 1.25 מיליון ש"ח "בלבד" (היא התרומה משנת 2000 שלגביה הורשע צ'רני במתן שוחד ולופוליאנסקי בלקיחת שוחד). לטענת לופוליאנסקי, צ'רני טעה בפרשנות הפנייה אליו מאת יד שרה. פנייה זו, שאותה פירש צ'רני כדרישה להעברת "תרומה גבוהה" ליד שרה, הייתה בגדר הצעת "Sponsorship" מצד הארגון – פרקטיקה נוהגת בגיוס תרומות, שעיקרה מעין "תמחור" הקושר בין היקף התרומה לבין אפשרויות להוקרה מיוחדת, להבדיל מהצבת דרישה לתרום סכום כאמור. לאחר עיון נראה לי כי צודק לופוליאנסקי בטענה זו. אכן, במכתב "הדרישה", נ/425, הוצע לצ'רני לשמש "ספונסר" לפרויקט של הקמת מוקדי מצוקה. כעולה מן המכתב, בתמורה לתרומה בסכום שנתבקש הוצע ל"ספונסר" לזכות בהנצחת שמו בפרויקט ("A donation to sponsor the Emergency Alarm Center would entitle the donor to have the center named and plaqued according to his or her wishes, in consultation with Yad Sarah"; וראו עמ' 4 לנ/425). בבית המשפט ציין צ'רני כי בדיעבד הבין כי פירש לא נכון את הפנייה כ"דרישה" (פרוטוקול הדיון, עמ' 6015 ש' 12-10, ש' 21; ראו גם עמ' 43 להודעת הערעור של צ'רני). על כן, נוכח לשונו של המכתב, הסברים אלה מקובלים עליי. ברם, אין בכך כדי לשנות מן העובדה כי בשעתו, צ'רני סבר כי הפנייה דנן הייתה משום "דרישה" לתרומה בסכום גבוה (צ'רני אף העיד על כך בבית המשפט, בעמדו על נ/425, באומרו: "התרגזתי כשהנייר הזה הגיע אלי, ואמרתי לעצמי איזו דרישה חצופה, פניתי לשרעבי ואמרתי שזה הרבה מידי, ואני מוכן לתרום מיליון ורבע ש"ח ולא יותר, וכך עשיתי [...]" (פרוטוקול הדיון, עמ' 5724 ש' 28-27)).
--- סוף עמוד 554 ---
63. בבית המשפט המחוזי ושוב בערעורו טען צ'רני כי חרף כך שראה באמור בנ/425 משום "דרישה" (ראו ת/491, ש' 124-123, שם אף ציין צ'רני כי סבר שמדובר בבקשה "שערורייתית"), העובדה שבחר לתרום לבסוף "רק" 1.25 מיליון ש"ח ולא מיליון דולר כפי שהתבקש מלמדת כי לא ביקש לרצות את לופוליאנסקי. איני מקבל טענה זו. בחקירתו במשטרה היה צ'רני נכון להכיר בכך שהעדר היענות מצדו למכתב ה"דרישה" "סיכן", כאמור, את מערכת היחסים עם לופוליאנסקי. נקל אפוא לראות כי צ'רני סבר כי בהיענות (או אי היענות) לדרישת התמורה יש כדי להשפיע (לטובה או לרעה) על מערכת היחסים עם לופוליאנסקי, סברה המעידה על האופן שבו תפס צ'רני בזמן אמת את הקשר שבין תרומות ליד שרה לבין היכולת להפיק תועלת מפעולותיו של לופוליאנסקי בעיריית ירושלים, על רקע התפקידים שמילא.
64. הפרשנות הטבעית של דברי צ'רני במשטרה אינה רק הפרשנות המסתברת לדבריו; היא מתיישבת גם עם דברים אחרים שאמר בעדותו בבית המשפט. כך, בחלקים אחרים בעדותו לא כפר צ'רני בקשר שבין התרומות לבין התפקיד שמילא לופוליאנסקי ביד שרה ובעיריית ירושלים, אלא שב וניסה להיאחז בטענה שלפיה מצב הדברים הנורמטיבי אותה עת אִפשר את הרמתן של אותן תרומות:
"שאלה: אתה מבין שאנחנו לא מדברים על הסכומים. אין לנו מחלוקת שאתה יודע באותן שנים שלופוליאנסקי הוא יו"ר יד שרה.
תשובה: המחלוקת המהותית בינינו שחבל שדבר כזה צריך להיקבע בבית-משפט הוא האם תרומה לגיטימית למוסד לגיטימי היא שוחד, אני לא אכנס לפן המשפטי, אבל אני כן מביא לידיעת החוקרים, שהנושא הזה נבדק בעבר על ידי מוסדות המדינה שחשבו להמציא חוק כזה או חוק אחר והנושא כל הזמן נופל כי נבחרי הציבור שמחים לקבל כספים למטרות לגיטימיות לגופים שקשורים אליהם.
[...]
שאלה: במיוחד אם מדובר ביזמים?
תשובה: לא, לא אמרתי יזמים, אמרתי שב-2009 המדינה בדקה את הנושא והייתה הצעת חוק שתאסור את זה באופן רשמי ואמרתי שחבל שהמדינה לא קיבלה קודם חוק שיאפשר לך לפעול בצורה ישרה" (פרוטוקול הדיון, עמ' 6008 ש' 28-22; עמ' 6009 ש' 4-1; ההדגשות הוספו – ע' פ').
ובהמשך:
--- סוף עמוד 555 ---
"שאלה: אני אומר לך שאתה ולא מישהו אחר הוא שכרך בין התרומות ליד שרה לפעילותו של לופוליאנסקי בפרויקט, ואני מפנה אותך בהקשר הזה לת/491, ש' 130, מקריא, 'ת. בעברית של חברי כנסת קוראים לזה לובינג, עשינו לובינג'.
תשובה: נכון.
שאלה [בית המשפט – ע' פ']: מה הכוונה?
תשובה: אני אענה את מה שעניתי אז, הכי נוח, מה שמופיע בהודעה" (פרוטוקול הדיון, עמ' 6015 ש' 27 עד עמ' 6016 ש' 8; ההדגשות הוספו – ע' פ').
נמצא אפוא, כי גם בבית המשפט צ'רני לא ניער חוצנו מהקשר בין מתן התרומות לבין האפשרות להסתייע בתרומות אלו כדי להשפיע על בעלי התפקיד בעירייה, ובפרט על לופוליאנסקי.
65. על רקע כל האמור, נמצא כי הסברו המאוחר של צ'רני לדבריו במשטרה – כאילו באומרו "לובינג" כיוון לכך שביקש שפרויקט הולילנד יזכה להכרה בקרב תושבי העיר – הוא הסבר מאולץ, שיש לדחותו מפני הפרשנות הטבעית של דבריו. הפרשנות הנכונה שיש להעניק לכל שאמר צ'רני הוא כי הוא היה מודע היטב לקשר שבין התרומה ליד שרה לבין תפקידיו הציבוריים של לופוליאנסקי, וכי תפקידים אלה עמדו גם הם ביסוד מתן התרומה כאמור. התוצאה היא כי דבריו של צ'רני במשטרה ובבית המשפט מחזקים אף הם את הסברה שלפיה מניעיהם של צ'רני ודכנר בעת מתן התרומות כללו גם מניעים פסולים – מניעי שוחד.