62. ואולם עיקר הוא בערכים ובאינטרסים הנוגדים את הטיעון בדבר זכותו החוקתית של האזרח ליישב בארץ בן-זוג זר. הערך והאינטרס הנוגדים יימצאו בזכותה הפררוגטיווית של המדינה להחליט מעת לעת על מדיניות הגירה כנראה לה, מדיניות שבכוחה לעצב את פני המדינה ואת פני החברה בה. זכות פררוגטיווית זו של המדינה, קומת חוקה לה, וממילא יש בה כדי לעצב את תחומי פרישתה של הזכות לקיום חיי משפחה. פררוגטיווה זו של המדינה אינה חייבת - ואין זה ראוי כי תחוייב - לכוף ראשה ולהיכנס אל השיח החוקתי מבעד לשערה של פיסקת ההגבלה. מקומה הוא בכותל המזרח של החוקה, לעת עיצובם של הערכים ושל זכויות היסוד של היחיד. עוצמתו של אינטרס זה בענייננו היא כה חזקה, עד שבכוחה להשפיע על תחומי התפרשותה של הזכות לקיומם של חיי משפחה. לשון אחר: האינטרס החזק והמכריע של המדינה בשמירה על זהותה של החברה בישראל יש בו כדי לגבור - ונדגיש: ברמה החוקתית, להבדילה מן הרמה החוקית - על עוצמת הזכות לחיי משפחה ככל שהדברים אמורים בהגירתו של בן זוג זר לישראל. המדינה, נזכור, אינה אלא התארגנות של
--- סוף עמוד 140 ---
יחידים ושל קבוצות לחיים בצוותא, ופירוש הדברים לענייננו הוא, שהפררוגטיווה של המדינה מהווה ביטוי להגנה שאזרחי ישראל נדרשים לה. חוקה נוצרה, בראש ובראשונה, לבני הארץ ולהסדר חיים לתושבי הארץ ולאזרחיה, ביניהם לבין-עצמם. חוקת אמריקה היא לאמריקאים, חוקת גרמניה היא לגרמנים וחוק-היסוד בישראל הוא לישראלים ולוויסות היחסים ביניהם לבין המדינה וביניהם לבין עצמם. ואולם משבא יסוד זר במערכת - בענייננו: בן-זוג זר - ספק אם חוקי היסוד, מעיקרם, נועדו להקנות זכויות יסוד ליחיד תוך השפעת-מישרין על היחידים האחרים במדינה ועל דמותה של החברה. ספק גדול בעיניי.
63. יתר-על-כן, נזכור-נא אל נשכח: הסדרי הגירה, על-פי עצם טיבם וטבעם, הסדרים פרטיקולריים הם, הסדרים הם המשתנים מעת לעת בהתאם לצורכי המדינה (ראו לעיל, פיסקה 39). וגם אם נכללים הסדרים אלה בחוקותיהן של מדינות אלו ואחרות, אין במיקומם זה כדי לשנות מטיבם וממהותם כהסדרים פרטיקולריים. ובהיותם מה שהם, נתקשה ללמוד מהסדריה של חוקה אחת להסדריה של חוקה אחרת ומההסדרים של מדינה זרה למשפט ישראל. וכפי שהורנו הנשיא שמגר בפרשת בנק המזרחי (שם, 329):
אך מובן שההתייחסות לחוקות אחרות וליישומן היא השוואתית בלבד. כל חוקה מבטאת בהגנות על זכויות הנפרסות מכוחה את סולם הערכים החברתי הייחודי שלה ואת התפיסות שהתגבשו בחברתה. למותר להוסיף כי יש גם מכלול של שיקולי מדיניות המתלווה לגיבושה של חוקה. כך החליטו, למשל, בקנדה להימנע מהכללת איסור הפגיעה בקנין במגילת הזכויות.