59. ולענייננו. השאלה הניצבת לפנינו עתה היא, האם חוק האזרחות והכניסה לישראל פוגע בזכות יסוד חוקתית של אזרחי ישראל. חברי הנשיא ברק קובע כי ערך כבוד האדם כביטויו בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו חוצב מתוכו זכות חוקתית לקיומם של חיי משפחה בישראל גם במקום שאחד מבני-הזוג הוא זר, גם מקום בו מבקש הורה זר לקבל מעמד מכוח ילדו (זאת כאמור בניגוד גמור להלכה ששררה עד כה), וכי הוראות החוק פוגעות בזכות חוקתית זו. ואולם, יכול מי שיטען כי בחינה זו של הזכות לקיומם של חיי משפחה בישראל - בחינה המרכזת עצמה רק, ואך ורק, באזרח ישראל ובחיי המשפחה שלו בישראל - בחינה היא שאינה שלמה. שכן, לבחינת היקף זכותו של אזרח ישראל לקיים חיי משפחה בישראל עם זר, שומה עלינו לבחון מקרוב שני ערכים אלה ולעמתם זה-עם-זה: אחד, עוצמתה של הזכות לקיומם של חיי משפחה בישראל כנגזרת מן הערכים שהזכות באה ליתן להם ביטוי במשפט. פנים רבות לה לזכות לחיי משפחה, וכפי שאמרנו בדברינו למעלה, לא הרי הגנה על הגרעין כהרי הגנה על הפריפריה. שניים, שומה עלינו לבחון אם הכרה בזכות חוקתית כמוצע פוגעת בערכים או באינטרסים אחרים; ואם פוגעת היא בערכים או באינטרסים אחרים, האם עוצמתם של אותם ערכים או אינטרסים עוצמה היא ברמה של זכות יסוד - עוצמה היא שיש בה כדי לתחום גבולות לזכות היסוד - או שמא מקומם אינו אלא בשלב הבחינה השני, לעת בחינתם של תנאי פיסקת ההגבלה.
--- סוף עמוד 139 ---
60. היכנסתי את כל הערכים והשיקולים כולם אל קדֵירה אחת, ומסקנתי היא כי הערך של כבוד האדם - מעיקרו - אינו חוצב מתוכו זכות חוקתית לאזרח ישראל להביא בן-זוג זר אל תוככי ישראל. מסקנה זו נדרשת הן בבדיקת עוצמתה של הזכות לקיומם של חיי משפחה, הן מן הערכים והאינטרסים שכנגד, והן בעימות בין זו לאלה.
61. אשר לעוצמת היסוד החוקתי בקיומם של חיי משפחה: לא חלקתי - אף לא אחלוק - על זכותו החוקתית של אזרח ישראל לקיומם של חיי משפחה. זכות זו, כפי שהערנו, נדרשת היא מן הטבע, ונוח וראוי לו למשפט שיקיף את האינסטינקט הטבעי שבאדם ויגן עליו בחוק. וכאימרת החכם הקדמון: אף אם בקלשון תגרש את הטבע, יחזור הוא ללא הרף. ובלשון המקור: Naturam expelles furca, tamen usque recurret. ראו: אלקושי, אוצר פתגמים וניבים לאטיניים, מהד' שניה, תשמ"ב, 293 (פתגם 1074). אלא שעוצמתה של זכות חוקתית זו - הנגזרת מן הערך של כבוד האדם - נחלשת והולכת ככל שמתרחקים אנו מגרעינה וקרבים אנו אל המעטפת. ואנו, אין ענייננו עתה בַּגַּרעין, בזכותו של אדם להינשא. אין ענייננו עתה בָּעיקר, בזכותו של אדם להקים משפחה ולחיות עימה בשיתוף. ענייננו עתה בתוספת לכל אלה, בשאלת זכותו של אזרח ישראל להביא עימו לישראל בן-זוג זר ובמעשהו זה לשנות את הסטטוס קוו אנטה של החברה בישראל. זכות זו, עם כל היותה זכות ראויה, אין היא בהכרח זכות מן הגרעין ולא בהכרח נכיר בה כזכות חוקתית.