--- סוף עמוד 146 ---
הנורמטיבי הפוזיטיווי שאומץ בחוקת המדינה, בחוק הנוהג, בעקרונות-יסוד ובמציאות החיים. עובדתית. השימוש במשפט המשווה בענייננו - כבכל עניין - יש לעשותו ברגישות ובזהירות, תוך בירור מעמיק אם הסדרי משפט הנוהגים במדינה זו או אחרת תואמים הם לחוק בישראל ולמציאות החיים שאנו מתמודדים עימה. עמד על כך חברי הנשיא ברק בהקשר להסדרים חוקיים וחוקתיים שעניינם איכות הסביבה, ואביא מיקצת מדבריו היפים אף לענייננו (בג"ץ 4128/02 אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' ראש ממשלת ישראל, נח(3) 503, 514):
במשפט המשווה רב העיסוק בדיני איכות הסביבה. חוקים רבים העוסקים באיכות הסביבה חוקקו במדינות רבות ... לעתים ניתן לאיכות הסביבה מעמד חוקתי. במספר רב של חוקות הוכרה זכות חוקתית לאיכות סביבה נאותה...
ובהמשך (עמ' 516-515):
משפט השוואתי זה - בין במישור הבינלאומי ובין במישור המדינתי - הוא בעל חשיבות רבה ... עם זאת, לכל מדינה בעיותיה שלה. גם אם השיקולים העקרוניים הם דומים, האיזון ביניהם משקף את ייחודה של כל חברה ואת המאפיין את הסדריה המשפטיים. ... אכן, זה כוחו ואלה גבולותיו של המשפט ההשוואתי. כוחו בהרחבת האופק ושדה הראיה הפרשני. כוחו בהדרכתו של הפרשן באשר לפוטנציאל הנורמטיבי הטמון בשיטת המשפט ... מגבלותיו הן בייחוד של כל שיטת משפט, מוסדותיה, האידיאולוגיה המאפיינת אותה והאופן שבו היא מטפלת בפרט ובחברה. אכן, המשפט ההשוואתי הוא כחבר בעל ניסיון. רצוי לשמוע בעצתו הטובה, אך זו אינה צריכה להחליף הכרעה עצמית.
ראו עוד רע"פ 8472/01 מהרשק נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(1) 442, 474:
[]נטל הוא המוטל עלינו להיזהר שלא נלך שבי אחרי שיטות משפט זרות, ובעיקר - שנדע להבחין ולברור בין עקרונות ודוקטרינות ואופני מחשבה וטכניקות לפתרון - שמהם ניתן לשאוב השראה וחוכמה - לבין פרטים ופתרונות ספציפיים שלא נשגיח בהם. אכן, יש בו במשפט המשווה כדי להרחיב את הדעת, להעשיר בידע ובחוכמה, למלט אותנו מפרובינציאליזם, ואולם בה-בעת בל נשכח כי בשלנו ובמקומנו אנו עושים, ונישמר מפני חיקוי של התבוללות והתבטלות.
--- סוף עמוד 147 ---
72. נזכור ונשמור: שופטי ישראל אנו, שופטים אנו בישראל ובתוך עמנו אנו יושבים. ואף שעל דרך הכלל ראוי כי נסב עינינו לשיטות משפט זרות, ללמוד ולקבל השראה, נזכור תמיד כי הסדרים נורמטיוויים שנוצרו ומתקיימים במקומות אחרים, נוצרו ומתקיימים הם על רקע מציאות השוררת באותן מדינות ובתוככי שיטות משפט הנותנות ביטוי לאותה מציאות, וממילא אל לנו ללכת שבי - על דרך של התבוללות והתבטלות - אחרי הסדרים נורמטיוויים הנוהגים באותם מקומות. כך בחוק וכך בחוקה. וכהדרכתו של הנשיא שמגר בפרשת בנק המזרחי (שם, 329):