95. דעתנו היא אפוא זו, שעמדה לה לכנסת סמכותה לחוקק את חוק האזרחות והכניסה לישראל כפי שתוקן. נותרה, לכאורה, שאלה, אם ראוי היה לחוקק הוראת חוק גורפת הפורשת עצמה באורח כולל על קבוצת אוכלוסייה מסוימת בגילים מסויימים ללא הבחנה בין יחידי הקבוצה, או אם חקיקתה של ההוראה הגורפת פוגמת בעצם קיומו של החוק כחוק הנוגד עיקרים בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. התשובה לשאלה זו מורכבת משהו. כפי שראינו בדברינו למעלה, ניתן לסווג את יחסיה של ישראל עם הרשות הפלסטינית בשני אופנים: אחד, כיחסי עימות מזוין השקול - לענייננו - למצב של מלחמה, ושניים, לחלופין - ואפשר במצטבר - כיחסים היוצרים סיכוני ביטחון חמורים לתושבי ישראל מצידה של הרשות או גופי טרור הפועלים מתוכה.
96. והנה, ככל שמדברים אנו בעימות המזוין - השקול, לדעתנו, למצב של מלחמה - האיסור הכולל על כניסתה של קבוצת אוכלוסייה מסויימת לישראל יכול שיידרש ממצב העימות. ואם איסור כולל על כניסתם של נתיני אויב איסור הוא במקומו - וכדין - לעת מלחמה או עימות מזוין, בוודאי כך דינו של איסור חלקי כהוראת החוק. הוא הדין בסיווג החלופי, שלפיו היחסים בין הרשות הפלסטינית ובין ישראל יוצרים
--- סוף עמוד 161 ---
סיכוני-חיים חמורים לתושבי ישראל. בייחוד כך, ששירותי הביטחון אינם יכולים להבחין בין מהגרים המהווים סכנה לביטחון לבין מהגרים שאינם מהווים סכנה לביטחון.
97. כללם של דברים: חוק האזרחות והכניסה לישראל פוגע באזרחים ערבים של מדינת ישראל המבקשים להינשא לבני זוג תושבי האזור, אלא שפגיעה זו אינה עולה כדי פגיעה חוקתית כהוראת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. כך הוא לגבי הזכות החוקתית לחיי משפחה - שזכות זו אינה פורשת עצמה על בקשתו של אזרח ישראל להביא את בן זוגו הזר לישראל, וכך הוא לגבי הזכות החוקתית לשיוויון - שזו אינה נפגעת הואיל והשפעתו של החוק על אזרחים ותושבים ערבים מקורה בשיקולים עניינים לעת הזו - עת מלחמה. משאמרנו דברים אלה שאמרנו, תם מסענו. עם זאת, למען הסר ספק, ועל יסוד הנחה כי חוק האזרחות והכניסה לישראל פוגע בזכות-יסוד של האזרח, אבקש להוסיף ולבחון אם עומדת אותה פגיעה במיבחני פיסקת ההגבלה.
חוק האזרחות והכניסה לישראל - תכלית ומידתיות
98. הנחת-המוצא לדיון תהא מעתה, כי המטרה שעמדה ביסוד חוק האזרחות והכניסה לישראל - המטרה כשהיא לעצמה - מטרה ראויה היא, והשאלה אינה אלא אם האמצעי שקבע החוק להשגתה של המטרה אמצעי ראוי ומידתי הוא. תכליתו של החוק היא להגן על ביטחונם ועל חייהם של אזרחי המדינה, וברי כי תכלית זו תכלית ראויה היא ההולמת את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. מדינת ישראל נדרשת להתמודד עם הטרור, ורשאית היא - יתר-על-כן: חייבת היא - לנקוט באמצעים שיבטיחו את חייהם ואת ביטחונם של תושבי המדינה. רשאית היא המדינה אפוא למנוע את אירגוני הטרור מניצול זכויות היסוד של היחיד - לענייננו: הזכות לנישואין ולחיי משפחה, וכנגזר מכך, הזכות להתגורר בישראל - להקלה על ביצוע פעולות טרור נגד אזרחי המדינה. הכל מקבלים, אפוא - על דרך העיקרון - כי רשאית היא המדינה לנקוט באמצעים ראויים כדי למנוע מבן זוגו הזר של אזרח ישראל להיכנס לישראל במקום שבו יש חשש כי אותו אדם יעסוק בפעילות טרור או יסייע לטרור. השאלה הנשאלת אינה אלא אם רשאית היתה המדינה - בגדר החוק - להטיל איסור גורף על תושבי האזור שנישאו לאזרחי ישראל והם בני גילים מסויימים להיכנס לישראל ולשבת בה.