109. במקום זה אפרד מעל חברי ואפנה לדרכי-שלי. לדעתי, בדיקה פרטנית של הנמנים עם אותן קבוצות אוכלוסיה שיש בהן פוטנציאל מוכח לסיכוני ביטחון וחיים, אפשר תמעט את הפגיעה ביכולת לקיים חיי-משפחה בישראל, אך מנגד לא תבטיח באורח ראוי את ביטחון הציבור, ויהיה בה כדי לפגוע באורח בלתי מידתי בביטחון היחיד והכלל. לא-זו-בלבד שקיים קושי מוּבְנֶה לבחון מראש את עמדותיו והשקפתו של תושב האזור - אם לצרינו הוא, אם לאו - אלא שלא נוכל להתעלם מחשש ממשי - כפי שהוכח בעבר - כי אירגוני הטרור יגייסו את בן-הזוג תושב האזור לשורותיהם רק לאחר שזכה להיתר המאפשר לו להיכנס לישראל ולנוע בה בחופשיות. השקעת אמצעים רבים יותר או מאמצים ממוקדים יותר, גם היא לא תבטיח את ביטחונם של תושבי ישראל, ופירוש הדברים הוא, כי ביטול האיסור הכולל שבחוק והחלפתו בהסדר של בדיקה פרטנית, עלול להביא, ברמת הסתברות לא נמוכה, לריבוי פעולות טרור בישראל: להרג ולפגיעה בתושבי המדינה; לערעור ממשי ומוחשי של תחושת היציבות; ועקב כל אלה לערעורה של הדמוקרטיה עצמה. במלאכת האיזון שבין צימצום ההרג, הבטחת החיים והבטחת יציבותו של המישטר, לבין הנזק שנגרם למיקצת אזרחי ישראל המבקשים להתגורר עם בני-משפחתם הזרים בישראל - ונזכיר כי התיקון לחוק צימצם את היקף הפגיעה לא במעט - גוברת, לדעתי, התועלת על הנזק.
110. דיברנו בהרחבה על-אודות הסיכסוך המזוין שבין ישראל לבין הפלסטינים ועל המציאות הקשה - מציאות ביטחון קשה - שאנו חיים בתוכה. הוספנו ודיברנו על הקושי הרב שישראל נתקלת בו במלחמתה באירגוני הטרור, קושי שמקורו, בין השאר, בקשר האמיץ שבין אירגוני הטרור לבין האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית. הרחבנו בדברים על עמדתו של העם הפלסטיני בסיכסוך זה; על הלוך הרוח בציבור הפלסטיני;
--- סוף עמוד 168 ---
על האיבה הגדולה שחשים פלסטינים רבים כלפי ישראל והישראלים; ועל תמיכתם של חלקים רחבים בציבור הפלסטיני במאבק המזוין שמנהלים אירגוני הטרור. תמיכה זו באה לא אחת לידי ביטוי בנטילת חלק בפעולות הטרור עצמן או בסיוע לטרור. הסכנה לציבור הישראלי, לביטחונו ולחייו היא סכנה ברורה ומיידית, ואנו נוכחים בכך מדי יום ביומו. מי שחי בישראל כיום יודע זאת היטב. מקור הסכנה, נזכור, אינו רק ברשות הפלסטינית אלא - ואפשר בעיקר - באירגוני הטרור ובציבור הפלסטיני בכללו. ואף שנסכים כי לא כל הפלסטינים מבקשים להרע לישראל, על-דרך הכלל עוין הוא הציבור הפלסטיני ויחידיו למדינת ישראל. בנסיבות אלו הופכת בחינה פרטנית של כל תושב אזור המבקש להגר לישראל למשימה בלתי ישימה - ארחיק לכת: אפשר אף למשימה בלתי אפשרית - וגם אם ברגע נתון ניתן יהיה לקבוע כי תושב פלוני מן האזור אינו משייך עצמו לתומכים בטרור, מי לידנו יתקע כי מחר-מחרתיים, משיזכה להיתר המיוחל, לא ישנה מדעתו ומדרכו? אומרת על כך המדינה (בסעיפים 25 ו- 27 לתשובה מטעם המדינה מיום 7.2.2006)(כל ההדגשות בציטוטים שלהלן הן במקור - מ' ח'):