8. בהתאם, כל פגיעה בזכותו של אדם לחיי משפחה, הינה פגיעה בחירותו ובכבודו כיצור אנושי, זכויות המוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. משמעם של דברים הוא, שיש לראות בזכות לחיי משפחה ולנישואין זכות חוקתית, המוגנת במלוא היקפה על-ידי חוק היסוד.
9. בלב ליבה של הזכות החוקתית לחיי משפחה ולנישואין, נמצאים החיים המשותפים, תחת קורת גג אחת. בפסיקה עניפה ועקבית, לא רק שראה בית-משפט זה בחיים המשותפים כמרכיב המרכזי של חיי המשפחה והנישואין, אלא שאף הגדיל
--- סוף עמוד 198 ---
לעשות וזיהה בין החיים המשותפים ובין קיומו של הקשר הזוגי, עד כדי קביעה, כי במימוש ההחלטה לקיים קשר זוגי בדרך של חיים משותפים, יוצרים ביניהם בני הזוג קשר של "ידועים בציבור", אשר גם בהיעדרו של אקט נישואים פורמלי, יש בו כדי לשמש, לא פעם, כשווה ערך לקשר הנישואין עצמו. כפי שציין בית-משפט זה, בעע"מ 4614/05 מדינת ישראל נ' אבנר אורן [פורסם בנבו] (להלן: עניין אורן):
"על פי הפסיקה, שני היסודות המרכזיים הטעונים הוכחה בכדי להיחשב כידועים בציבור הינם חיים משותפים כבעל ואשה וניהול משק בית משותף:
'יש כאן שני יסודות: חיי אישות כבעל ואשה וניהול משק בית משותף. היסוד הראשון מורכב מחיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו המושתתים על אותו יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שהם קשרו את גורלם זה בזה...
היסוד השני הוא ניהול משק בית משותף. לא סתם משק בית משותף מתוך צורך אישי, נוחות, כדאיות כספית או סידור עניני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואשה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים...'
(ע"א 621/69 נסיס נ' יוסטר, פ"ד כד(1) 617, 619 (להלן: פרשת נסיס). ראו גם: ע"א 79/83 היועץ המשפטי לממשלה נ' סוזן שוקרן, פ"ד לט(2) 690, 693 (להלן: פרשת שוקרן); ע"א 6434/00 דנינו נ' מנע, פ"ד נו(3) 683, 691).
יצוין כי הדברים נאמרו לעניין פירוש ההוראה שבסעיף 55 לחוק הירושה, תשכ"ה-1955, אשר אינה משתמשת במושג 'ידועים בציבור', אלא מתייחסת לזכויות הירושה של בני זוג "החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה", אך בית המשפט הבהיר בפרשת נסיס הנ"ל כי אין הבדל ממשי בין הגדרה זו לבין המושג המקובל של 'ידועים בציבור' (שם, בע' 621)."
גישה זו למרכזיותם של החיים המשותפים יחד, כחלק מחיי המשפחה, עולה גם מן המשפט המשווה. כך, למשל, ציין בית-המשפט לענייני חוקה בדרום-אפריקה, כי: