--- סוף עמוד 205 ---
20. גם בסוגיה זו, מקבל אני את ניתוחו של חברי הנשיא א' ברק ואת קביעתו, לפיה החוק איננו עומד בתנאי מבחן המידתיות (במובנו הצר). אינני יכול לקבל בעניין זה את קביעתו של חברי המישנה לנשיא (בדימוס) מ' חשין, לפיה שלל פגיעותיו החמורות של החוק מהוות תוצאה קשה, אך בלתי נמנעת, של מדיניות ההגירה המותרת של מדינת ישראל, כפי שהיא מושפעת על-ידי צורכי השעה והביטחון.
21. אכן, אין חולק, כי התכלית של הגנה על שלומם וביטחונם של כלל אזרחי המדינה, העומדת בבסיס החוק, תכלית חשובה וראויה היא, בפרט בימים הקשים בהם אנו נמצאים. כן אין חולק, על הפררוגטיבה הנתונה למדינה, להסדיר את חוקי הכניסה אליה ולמנוע מפני מי שהיא רואה בו סיכון לביטחונה מלהיכנס לשטחה.
עם זאת, בבואו להגשים מטרות ראויות אלו, על המחוקק להביא בחשבון את הפגיעות הקשות אשר נגרמות כתוצאה מיישום החוק. חרף חשיבותה העליונה של זכותם של כלל אזרחי המדינה לביטחון, הרי שגם במסגרת מימושה של זכות זו, לא ניתן לאפשר את הפגיעה הקשה מנשוא לה גורם החוק, הן בפגיעתו בזכות לחיי משפחה והן בפגיעתו בזכות לשוויון.
22. בנסיבות הללו, לא ניתן לומר, כי החוק, אשר שולל באופן גורף את האפשרות לחיים משותפים של אזרחי ישראל עם תושבי האזור ואינו מותיר כל שביב של תקווה לקיומם של חיי משפחה עבור אזרחי ישראל אשר בני-זוגם, ילדיהם או הוריהם הינם תושבי האזור, עומד במבחן המידתיות.
כפי שציין חברי השופט מ' חשין (כתוארו אז), בעניין סטמקה, בעמוד 782:
"אכן, עוצמתה של הזכות והקרינה החזקה הבוקעת מתוכה, מחייבות היו, כמו-מעצמן, כי האמצעי שמשרד הפנים יָבוֹר לוֹ יהיה רַךְ ומתון מן האמצעי הקשה והדרסטי שהחליט להחזיק בו. ונתקשה שלא להסיק כי המשיבים התעלמו לחלוטין - או ייחסו אך משקל זעיר - לזכויות-יסוד אלו של היחיד לנישואין ולהקמת משפחה. אם אלה דברים אמורים בַּזָר, כל-שכן ייאמרו הם על האזרח הישראלי השותף לנישואין." (וראו גם עניין אורן).
23. בשל אפשרות השתתפותם של מי מבין תושבי האזור אשר יזכו כתוצאה מנישואיהם לאזרחי ישראל לאזרחות ישראלית בפעילות חבלנית כנגד אזרחי ישראל או
--- סוף עמוד 206 ---
בסיוע לפעילות מסוג זה, אוסר החוק, באופן גורף, את אפשרות הנישואים בין אזרחי ישראל ותושבי האזור. בכך יש לא רק משום פגיעה חמורה ומוגזמת במי מאזרחי ישראל שמבקש לקיים חיי משפחה יחד עם בן זוגו, ילדו או הורהו תושב האזור, אלא גם משום הכללת הציבור של אזרחי ישראל הערבים, כמי שקיים חשש לסיועו, הגם שבעקיפין, לפעילות עוינת למדינת ישראל.